* / רונית ליברמנש־ורדי

  •  
  •  
  •  
  •  

 
הִנֵּה מֻטָּלוֹת גּוּפוֹתַי
בְּשׁוּרָה בֵּינוֹנִית – לֹא קְצָרָה
וְלֹא אֲרֻכָּה – הִנֵּה
מֻטָּלוֹת גּוּפוֹת
הַחֲבֵרֻיּוֹת
שֶׁנֶּעֶרְפוּ
הָעֲוָלוֹת
הַמּוּחָשִׁיּוֹת
הָאַמְבִּיוָלֶנְטִיּוֹת
הָרְעִילָה.

ניקוד: יאיר בן־חור

6 thoughts on “* / רונית ליברמנש־ורדי

  1. רחל בכר

    "הִנֵּה מֻטָּלוֹת גּוּפוֹתַי" הגוף זקוק להתאוששות בין חברות אחת שנערפה לחברות נוספת וכן הלאה (משום מה לתחושתי מדובר בארבע,למרות שלא צוין מספרן, זה העסיק אותי לא מעט) וכל חברות שנגדעת היא כמו נוק אאוט..
    אהבתי את הצירוף – אמביוולנטיות רעילה, יוצא מן הכלל.
    שיר קשה וכואב.

  2. יהודי צייקן ומאושר ביום תבוסתו של הקיסר

    שיר קינה קצר ועז אבל האתר חייב להקפיד על ניקוד, אם מפרסמים שירה מנוקדת: צ"ל הָאַמְבִּיוָלֶנְטִיּוּת להבנתי עם שורוק

  3. לאה צבי (דובז'ינסקי)

    איזה דימוי…."חברויות שנערפו עולות מוחשית…..וואאוו…..אוהבת את עוצמת השיר הכואב הזה. תודה רונית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *