בְּכָל שָׁבוּעַ בָּעִתּוֹן שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי
אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים עַל חִידַת מִסְפָּרִים.
הַלְמוּת הַלֵּב שֶׁלִּי עוֹטֶפֶת אֶת הָרֶגַע.
בְּמַהֲלָךְ מָהִיר וְחוֹזֵר עַל עַצְמוֹ אֲנִי מְפַלֶּסֶת בְּכֹחַ דֶּרֶךְ לְגַלְגַּלֵּי הַמֹּחַ שֶׁלְּךָ,
בְּתוֹכוֹ מַמְתִּינוֹת תַּבְנִיּוֹת שֶׁל שֵׂכֶל מְדֻפְּלָם, אֲפוּף עֲשַׁן סִיגַרְיָה נִצְחִי.
בְּתוֹךְ דַּקָּה אֲנִי מְבִינָה שֶׁאֲנִי שׁוּב לֹא מְבִינָה אֶת
הַקֶּשֶׁר
בֵּין אַרְבַּע לְשֵׁשׁ בְּמַכְפֵּלָה שֶׁל שְׁתַּיִם וְעוֹד אַחַת
מִינוּס.
והַתּוֹצָאָה מְאַחֶרֶת לָבוֹא. הַמַּבָּט שֶׁלְּךָ מוּבָס,
וְהַיְשִׁיבָה שֶׁלְּךָ מְהַדֶּקֶת אֵלֶיךָ אֶת
הַבְּדִידוּת שֶׁלָּנוּ.
וַאֲנִי, מֹחַ מְצֻמְצָם שֶׁל יַלְדָּה שֶׁלֹּא נוֹלְדָה לְהָבִין,
נִכְנֶסֶת לַחֲרִיצֵי עֵינֶיךָ, יְתוֹמָה
מֵאָב