לאי־תפארת / רונית ליברמנש

  •  
  •  
  •  
  •  

 
הִתְפָּרְקוּת
מַפֹּלֶת נְפִילָה
קְרִיסָה הִתְמוֹטְטוּת
תֶּמֶט –
שֶׁל הַסּוֹצְיָאלִי
שֶׁל הַדֶּמוֹקְרָטִי
שֶׁל צֶלֶם הָאֱנוֹשׁ
תֶּמֶט הָרֵאוֹת
הַסּוֹפָנִי
בְּהִתְרוֹקְנָן לְאִטָּן מֵחַמְצָן
מֻדְלָקוֹת בְּדַלֶּקֶת דּוּ־צְדָדִית
שֶׁל דָּרֵי וְדָרוֹת הַבָּתִּים הַלֹּא
מוּגָנִים
שֶׁנָּמַקּוּ בְּגַפָּם בְּחַדְרֵיהֶם
הַמּוּגָפִים
מִפְּאַת הַמַּגֵּפָה –
מִפְּאַת הַחֶבְרָה המפררת
הַנִּכְתֶּשֶׁת הַמְעוּכָה
הָאֲטוּמָה הֶעָרְלָה
("הֵם בְּנֵי שְׁמוֹנִים אוֹ תִּשְׁעִים שֶׁיָּמוּתוּ כְּבָר/
עַל הַזַּיִן שֶׁלִּי קוֹרוֹנָה –
מָה אִתִּי? אֲנִי אֲנִי אֲנִי צָעִיר וּמֻבְטָל שֶׁיֵּחָנְקוּ
כְּבָר אֲנִי רָץ כָּעֵת וְרוֹקֵק עַל הַמִּדְרָכוֹת כִּי בָּא
לִי – שֶׁיָּמוּתוּ כְּבָר") –
סָחוּ כּוֹתְבִים בַּמֶּדְיָה הָאַ־חֶבְרָתִית,
תֶּמֶט הַהִזְדַּהוּת שֶׁל הוֹרִים עִם מוֹרוֹתֵיהֶם
שֶׁל צֶאֱצָאֵיהֶם
תֶּמֶט הַסּוֹלִידָרִיּוּת הַחֶבְרָתִית
הָאֶמְפַּתְיָה
הָעַרְבוּת הַהֲדָדִית –

”וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן“
(בראשית י"ט/כ"ח)

ניקוד: יאיר בן־חור

19 thoughts on “לאי־תפארת / רונית ליברמנש

  1. חנה תדהר

    תוהו ובוהו וחושך על פני תהום. אז לא תהום כי אם כדור משוטח ועקומות מושטחות אבל ללא ספק חושך כבד. מוסרי, ערכי, תרבותי ופילוסופי. איש הישר בעיניו יעשה או לא, לפי הנחיות מעכשיו לעכשיו ללא תכנון לטווח ארוך, ללא מחשבה מעמיקה על השלכות. מבחיל למדי עצוב ביותר. מצויינת העיין החדה המחשבה הבהירה והכתיבה הנהירה.

    1. רונית ליברמנש ורדי

      בול, חנה. התפרקות מוחלטת מהדבר האתי. ה"נכון" לכל. לא רק לתת הקבוצה שלי.
      תודה רבה 🙂

  2. רונית ליברמנש ורדי

    כמה מילים לגבי הבחירות המודעות/מודעות למחצה שלי. תמט הוא מונח קורוני, רפואי. תמט ראות, למשל. התאהבתי גם במצלול.
    באשר לבחירה במה שאריק מכנה מיתיות או תנ"כיות. כחילונית אני אנטגוניסטית מאוד לכתבים הללו במובנם ה"'קדוש" או האלוהי. מנגד כחילונית בהחלט ניתן לבצע בכתבים קריאות אחרות, להתנתק מקונוטציות שאינן לרוחי ולעשות בהן שימוש.
    נדמה לי שהפחד מקורונה והאימה הזו, לא רק ההפקרה הפושעת של קשישים/ות עד שפרופ' גמזו נכנס לתמונה (באיחור קטלני) –
    גובר על האימה מפני האיידס בשנות השמונים/תשעים.
    מתישהו אכתוב על זה. זוכרת שבתקופה שליקטתי חומרים לאחד מפרקי הד"ר שלי, קראתי מחקר מרתק על הדרת הגייז בארה"ב בשנים שבהן פרץ האיידס וקטל המונים. לקורונה אין תרופה. ספק אם.

  3. רונית ליברמנש ורדי

    תודה. אריק, תודה על הקריאה הרגישה. תודה לכולכם. אגיב בהרחבה מחר. שרת האינטרנט קרס ואני אולד סקול. מעדיפה מחשב.

  4. לאה צבי (דובז'ינסקי)

    הגבתי בבוקר, משום מה נעלמה התגובה.. שיר קשה, מעמיד מראה מול פני החברה בישראל והכואב ביותר הפקרת ההורים בדיור הלא מוגן, שיר קשה ואמתי. תודה

  5. אריק

    בעיקר מטאפורת ה-תמט המתארת התכווצות העומדת בניגוד לכל הַדַּבֶּרֶת הלאומנית המסווה פסאודו-קהילתי מחבק ואוהב.
    אני חושב שהברירה במילה תמט מדוייקת להפליא על מנת לתאר את החולי החברתי [ שהקורונה רק מדגישה על רקעהּ].
    מה שמרתק אותי בשירים הנכתבים בעקבות הקורונה הוא ההיזקקות לתנ"ך ולמונות המיתיות שלנו, כיהודים או כקבוצה המכירה היטב את התנ"ך/המקרא.
    החיבור שנעשה בין העברית המדעית-הרפואית, זו של כותבים בעיתון לכותבי מאמרים ואינטלקטואלים לבין התמונה המקראית המכוננת תפיסה אתית תרבותית מעולה במיוחד.
    תודה.

  6. רחל בכר

    תמונה מדויקת של השלכות המגפה על האדם פיזית ומנטלית. סדום ועמורה ואין רואים את נאופק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *