חלקי חילוף / שולה נסים

  •  
  •  
  •  
  •  
 
פּוֹעֵל פָּשׁוּט,
גַּם אִם לֹא סוֹבֵל מֵהַפְרָעוֹת קֶשֶׁב רִכּוּז
יַרְגִּישׁ הוֹלֵךְ לָמוּת.
שׁוּב וָשׁוּב אוֹתָהּ פְּעֻלָּה
בַּיָּדַיִם וּבַמְּכוֹנָה
פּוֹעֶלֶת מְכוֹנָה.
פּוֹעֵל פָּשׁוּט. אִם הוֹלֵךְ, הַבַּיְתָה הוֹלֵךְ
אוֹ לַקֶּבֶר הוֹלֵךְ,
בָּאִים בִּמְקוֹמוֹ אֲחֵרִים אֲלָפִים.
כָּכָה זֶה פּוֹעֵל. פּוֹעֵל פָּשׁוּט.
מִפְעַל חֶלְקֵי חִלּוּף.
אַבָּא פּוֹעֵל פָּשׁוּט.
גּוּמִי גָּזוּר. חָתוּךְ. מָדוּד.
הָלַכְתִּי אֵלָיו לַמִּפְעָל
לִגְזֹר מַפְתֵּחַ מֵאֶצְבְּעוֹת יָדָיו
כִּי דֶּלֶת הַבַּיִת הָיְתָה נְעוּלָה
לֹא רָצִיתִי לְחַכּוֹת עַל מַדְרֵגוֹת
אוֹ שֶׁמָּא אֶסְתּוֹבֵב בַּחוּץ שָׁעוֹת.
הִרְגַּשְׁתִּי הוֹלֶכֶת לְהָקִיא אַחַר כָּךְ לָמוּת
מֵרֹב רֵיחַ גּוּמִי שָׂרוּף.

ניקוד: יאיר בן־חור

11 thoughts on “חלקי חילוף / שולה נסים

  1. שולה ניסים

    לאריק, תודה על איזכור הסצנה מהסרט "זמנים מודרניים". אם כך, התכתבתי עם הסרט באופן בלתי מודע. אפשר להמשיך לחפש עוד התכתבויות – קופסאות המרק של אנדי וורהול, התנועה הפטוריסטית באמנות. זאת הבנה של בדיעבד, לאחר פרסום השיר תודה רבה.

  2. אריק

    שלום שולה,
    לצערי צרפתי קישור לסצינה המפורסמת מסרטו של צ'ארלי צ'פלין "זמנים מודרניים", כי ראיתי בשיר שלך ארמז [ אלוזיה, אינטרטקסטואליות ] לסרט ההוא, שהיווה מראה קשה לחיי הפועל שהופך לחלק ממכונת היצור, הופך לאובייקט [ מחופצן בלשון זמננו ].
    על מנת שתגובה כזו תתפרסם מנהל האתר צריך לפרסם אותה, , אבל כיוון שלא פורסמה, כתבתיה מחדש, פחות או יותר.

  3. לאה צבי (דובז'ינסקי)

    שולה יקרה, השיר שלך עורר בי מחשבות רבות, חשבתי על הפועלים הנופלים מבניינים, חשבתי על חמי שמת בגיל צעיר כיון שריאותיו נחשפו לחומרים קשים, חשבתי על העבודות הסזיפיות שמלבד היותם קשות כמה הן מסכנות חיים, שיר קשה שבוודאי מעורר זכרונות גם לך כילדה המבקרת את אביה, השיר כואב ונפלא ודורש קריאה נוספת. תודה !!

  4. רחל בכר

    שולה יקרה, החזרת אותי במילותיך. לימים בהם עבדתי במשרדים הגובלים במפעל לייצור גלגלים שאינני זוכרת את שמו.
    סבלנו קשות מריח הפיח הנפלט ונעלנו כל פתח אפשרי.
    תמיד חשבתי על הפועלים במפעל השואפים לריאותיהם את הצחנה הנוראית ובעיקר את החלקיקים שכנראה היו בחלל המקום.
    כל עבודה מכבדת את בעליה אך המחיר כבד, מתנקם בבריאותם. מה לא עשו למען פרנסת המשפחה? אבי ז"ל עבד בכמה עבודות. עבודות דחק, מכירת סברסים שקטף מהפרדסים ועוד, העיקר להביא אוכל הביתה, למרות שהיה בעל מקצוע שלא היה לו ביקוש בארץ.
    אהבתי את השימוש נהדר בדימוי. "לגזור מפתח מאצבעות…"
    השיר כתוב במילים פשוטות אמתיות וכנות ולכן פוגעות ישר בבטן הרכה.
    אם דלת הבית נעולה, לאן יחזור? נותרה לו רק דרך אחת ובעצם המפתח שגזרת בשבילך, הינה תזכורת לאב לחזור הביתה, כי שם יש מי שממתין לשובו.

  5. שולה ניסים

    לארלט – יותר משזה " זכרונות כואבים" צער וחמלה על מי שעובד בעבודה כזאת. אני הייתי שם רק כמה דקות.
    הוא – יום עבודה שלם
    תודה על שבאת לכאן והגבת.

  6. ארלט

    שיר רב-מימדי בערכו. מימד פילוסופי על קיום כ"חלקי חילוף", מימד חברתי על "פועל פשוט" המתפקד כמכונה, מימד אישי של זיכרונות כואבים, מימד פואטי עוצמתי ומימד של נגיעה בקוראת. תודה על כל אלה, שולה היקרה, לך ולליריקה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *