ארכיון הקטגוריה: שירה

ביקורת קולוניאלית / שרה מלול

לֹא תִּרְגְּלוּ אוֹתָךְ לְהִתְקַדֵּם
לֹא תִּרְגְּלוּ אוֹתָךְ לְהַבִּיט נִנּוֹחָה
לֹא, לֹא תִּרְגְּלוּ אוֹתָךְ לְהַגִּיד לוֹ לֹא
לֹא תִּרְגְּלוּ אוֹתָךְ לִשְׁמֹעַ אֶת הַקּוֹל שֶׁלָּךְ, לֹא.
לֹא תִּרְגְּלוּ אוֹתָךְ לְהַחְלִיט לְבַד
לֹא תִּרְגְּלוּ אוֹתָךְ לֹא לַעֲצֹר
לֹא לְצַיֵּת,
לֹא תִּרְגְּלוּ אוֹתָךְ
אָז עַכְשָׁו אַתְּ לוֹמֶדֶת
אִשָּׁה בַּת חֲמִשִּׁים
אָז עַכְשָׁו אַתְּ לוֹמֶדֶת אֵיךְ מוֹחֲקִים
וְאַתְּ מוֹחֶקֶת אֶת הָאִישׁ הַקָּטָן בָּרַמְזוֹר
וְאֶת הָאִישׁ שֶׁאוֹמֵר לָךְ לַעֲצֹר
וְאַתְּ מוֹחֶקֶת אֶת הַקּוֹלוֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁאוֹמְרִים לָךְ לָשֶׁבֶת
וְאַתְּ מוֹחֶקֶת אֶת הַבָּעוֹת הַפָּנִים שֶׁאוֹמְרוֹת שֶׁזֶּה לֹא בְּסֵדֶר
וְאַתְּ מוֹחֶקֶת וּמוֹחֶקֶת
וְלֹא תִּרְגְּלוּ אוֹתָךְ אֵיפֹה עוֹצְרִים.

ניקוד: יאיר בן־חור

כתוב בהמשכים / זיוה גל

זֶה הַצַּד הַשּׁוֹבָב שֶׁפּוֹנֶה אֶל הַשֶּׁמֶשׁ
וְאָז הוּא נַעֲשֶׂה שָׁזוּף
מֻתָּשׁ
מַבִּיט בְַּמַּרְאָה וּמַבְחִין בְּקֶמֶט מֵעַל הַשָּׂפָה
יֵשׁ לוֹ פִּתְאֹם עֹבִי
יֵשׁ לוֹ לְפֶתַע זִכָּרוֹן
נֶחְבָּאִים.
מַסְתִירִים תַּהֲלִיך.
לֹא תָּמִיד אֶפְשָׁר לְהַקְדִּישׁ לָהֶם זְמַן
לֹא תָּמִיד הוּא רוֹצֶה לְהַבִּיט
לְעִתִּים הוּא מַרְבֶּה לְהַאֲזִין
כְּמוֹ פְּסִיכוֹלוֹג.
מְחַפֵּשׂ קְלָסֶר לְנַקֵּב בָּהֶם חָלָל עָגֹל
אַכְזָרִי בַּמִּדָּה הַנְּכוֹנָה
לְהַצְמִיד אוֹתָם בַּעֲרֵמַה שֶׁלּא יֵצְאוּ מִזָּוִיּוֹת
רְאִיָּה.

ניקוד: יאיר בן־חור

שני שירים / רונן בלומברג

*
כְּמוֹ נְמָלָה שֶׁדָּרְכוּ עָלֶיהָ
אוֹ חַרְגּוֹל שֶׁיְּלָדִים תָּלְשׁוּ
רַגְלָיו וּכְנָפָיו וְשִׁחְרְרוּ אוֹתוֹ
הַסֵּבֶל שֶׁלִּי שָׁקוּף –
חֲסַר צֶבַע וַחֲסַר רֵיחַ
אֱלֹהִים אוֹהֵב אוֹתִי אוּלַי
אַךְ אַהֲבָתוֹ הִיא כָּמוֹנִי –
חַסְרַת אוֹנִים בְּעוֹלָם עָרֵל.

*
הָיִיתִי יָכוֹל לִהְיוֹת מְקַבֵּץ נְדָבוֹת מְעֻלֶּה
לַעֲמֹד עָלוּב וּבָלוּי בִּקְצֵה הָרְחוֹב
בְּלִי עָתִיד וּבְלִי עָבָר צוֹעֵק –
“אֲנִי הוּא הַלֵּב הַמְדַמֵּם שֶׁל הָעוֹלָם!”

ניקוד: יאיר בן־חור

שני שירים מתוקים / מרב זקס־פורטל

לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁמַע עוֹד אֶת קוֹלוֹ הַמָּתוֹק שֶׁל הָאֱלֹהִים/ לְעוֹלָם לֹא יַעֲבֹר עוֹד קוֹלוֹ תַּחַת חַלּוֹנִי

יונה וולך

היינו צעירים

הָיִינוּ צְעִירִים וְהַחַיִּים שֶׁלָּנוּ שָׁכְבוּ
מְחֻסְּרֵי הַכָּרָה
בַּמִּטָּה הַזְּעִירָה, הַמְסֹרֶגֶת
שֶׁל בֵּית הַחוֹלִים.

עִם כָּל פְּתִיחַת דֶּלֶת
קָפַצְנוּ. בִּקַּשְׁנוּ
לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלוֹ
הַמָּתוֹק שֶׁל אֱלֹהִים.

בִּקַּשְׁנוּ, הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ
שָׁכְבוּ שָׁם
לְקוֹל צִפְצוּף הַמַּכְשִׁירִים.

הָיִינוּ צְעִירִים
וְהָרוֹפֵא יָצָא בִּצְעָדִים זְרִיזִים –
הוּא לֹא, הִדְגִּישׁ,
כְּבָר לֹא
בְּסַכָּנַת חַיִּים.

 

מתוק

הוּא טַעֲמָהּ שֶׁל הַזֵּעָה
הַנּוֹזֶלֶת מֵהַמֵּצַח לַפֶּה,
בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מְקַרְצֶפֶת
אֶת רִצְפַּת הַשֵּׁרוּתִים.

מְתוּקִים הָעֲנָבִים שֶׁאַתָּה
מַטְעִים אוֹתִי אֶחָד־אֶחָד,
סְגֻלִּים וְעֵירֻמִּים.

מָתוֹק הַגּוּף הַמִּתְקַלֵּף
מֵעָלַי,
מְתוּקָה צְלִיפַת הַשּׁוֹט
הָרְטֻבָּה
שֶׁל הַשְּׂפָתַיִם.

מְתוּקָה טִפַּת הַדָּם
בַּפֶּה הַיּוֹנֵק אֶצְבַּע פְּצוּעָה
מִשֶּׁבֶר זְכוּכִית
בַּכִּיּוֹר.

ניקוד: יאיר בן־חור

דניאל / לורן מילק

דָּנִיאֵל לֹא אוֹהֵב אוֹתִי.
הוּא הוֹלֵךְ לִפְנֵי שֶׁאֲנִי נִמְצֵאת,
הוֹלֵךְ לְמִישֶׁהוּ אַחֵר
מִתְרַחֵק וּמִתְחָרֵק.

אֲנִי חוֹלֶמֶת רַע.
אֲנִי נִמְכֶּרֶת בְּכֶסֶף.
אֲנִי נִשְׁטֶפֶת בְּקֶצֶף.
גּוּפִי הוּא חִפּוּשִׁית עֲצוּבָה
וְדָנִיאֵל אֶחָד
שֶׁמְּסַדֵּר לִי אֶת הָרֹאשׁ.

אֲנִי חוֹלֶמֶת רַע.
אֲנִי נִרְטֶבֶת בְּקֶצֶף.
אֲנִי נִמְכֶּרֶת בְּכֶסֶף.
אֲנִי נִשְׂרֶפֶת בְּחֵשֶׁק
וְדָנִיאֵל לֹא כָּאן.

הֵם מְשַׁלְּמִים לִי בִּמְזֻמָּן
עַל כָּךְ שֶׁאֲנִי נוֹתֶנֶת
שֶׁרַק דָּנִיאֵל יִגַּע בִּי
וְדָנִיאֵל לֹא רוֹצֶה.

ניקוד: יאיר בן־חור

* / שחף ויאר

הַאִם אַשְׁמַת הַכּוֹכָבִים הִיא אוֹ נֶמֶסִיס?
אֶל פִּתְחֵךְ בָּאתִי בְּדֵעָה צְלוּלָה לְהֵאָבֵד בָּךְ.
לַעֲשׂוֹת אַהֲבָה זֶה בִּטּוּי מֻפְרָךְ לַחְלוּטִין – אָמַרְתְּ
וְכִסִּית אוֹתִי בִּנְשִׁיקוֹת תֹּבְעָנִיּוֹת וּשְׂמִיכָה דּוֹקֶרֶת.
לֹא הָיְתָה זוֹ לָנוּ חֲתֻנַּת דָּמִים גּוּפָנִית אוֹ אַהֲבָה סוֹרֶרֶת,
רַק הֲפוּגָה קְסוּמָה בֵּין עֲלִילוֹת בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִיּוֹת לְשִׁגְרָה כּוֹאֶבֶת.
אוּלַי סִפַּרְתִּי לָךְ כְּבַר אָז זִכְרוֹנוֹת יְשָׁנִים חַסְרֵי שַׁחַר אוֹ קָרָאתִי בְּאָזְנַיִךְ שִׁיר מְטֹרָף,
וְאַתְּ רָחַצְתְּ אוֹתִי בַּעֲדִינוּת בְּסַבּוֹן כְּבִיסָה מְחֻסְפָּס כְּאִלּוּ הָיִיתִי נַוָּד מְאֻבָּק,
הֶאֱכַלְתְּ אוֹתִי בְּכַפִּית מִרְקַחַת רֵיחָנִית וְשַׁרְתְּ לִי מִשִּׁירֵי מוֹלַדְתֵּךְ הַנּוּגִים בְּקוֹל קְטִיפָתִי צָרוּד
עַד שֶׁנִּרְדַּמְתִּי בְּמִטַּת הַסּוֹכְנוּת שֶׁלָּךְ, חוֹלֵם אֶת יַלְדוּתִי הַמְיֻתֶּמֶת בֵּין מִדְרָכוֹת שְׁבוּרוֹת וּפִיחַ.
וְהָיִיתִי בִּשְׁנָתִי כְּאוֹדִיסֵאוּס הַשּׁוֹכֵחַ כָּל עֲלִילוֹת גְּבוּרָתוֹ בְּזָכְרוֹ אֶת אִיתָקָה, מְפֻיָּס כְּעוֹלָל בְּחֵיק אִמּוֹ.

ניקוד: יאיר בן־חור

שני שירים / אמוץ דפני


מחבואים

בְּכָל שָׁנָה
לְאַחַר הָאַזְכָּרָה
אֲנַחְנוּ מַחְזִירִים
אֶת תְּמוּנוֹתֶיךָ
לַסֶּדֶק שֶׁלְּיַד הַמְּגֵרָה
בֵּין אֲרוֹן הַבְּגָדִים
לְקִיר הַבַּיִת.
שָׁם נִשָּׁמֵר
מִמַּבָּטְךָ הָעוֹקֵב
אַחֲרֵי מַה
שֶּׁמֵּאָז לֹא אֵרַע.


בקור אצל החיט

“אַלְצְהַיְמֶר הוּא כְּמוֹ כַּפְתּוֹר שֶׁנִּתְלָשׁ בְּהַדְרָגָה”
מִתּוֹךְ הַרְצָאָה בְּכֶנֶס.

בַּקְּצָווֹת הַפְּרוּמִים
אֲנִי מְנַסֶּה
לִרְכֹּס לוּלָאוֹת,
כַּפְתּוֹרֵי זְמַן
נִתְלָשִׁים
מִסֵּפֶר סְעָרוֹת.

ניקוד: יאיר בן־חור

הובסתי / ניקולא יוזגוף־אורבך

מִי שֶׁהָיִיתִי בְּגִלְגּוּלַי הַקּוֹדְמִים
מְבַקֵּשׁ לְהִשְׁתַּלֵּט עָלַי
לְכַלּוֹת כָּל יֵשׁוּתִי
לְכָבְשָׁהּ
בְּלֹא שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁנִּכְבַּשְׁתִּי
בְּלֹא שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁהוּא שָׁב בְּמַטָּרָה
לִצְלֹחַ גִּלְגּוּל נוֹסָף
חַיִּים נוֹסָפִים
אִישׁ מִלְּבַדִּי לֹֹא יָחוּשׁ בּוֹ
אִישׁ מִלְּבַדִּי לֹא יְבִינֵנִי
וְכַאֲשֶׁר אֶכָּבֵשׁ,
יַכְחִישׁ הַכֹּל וְיִחְיֶה בֵּינֵיכֶם.

ניקוד: יאיר בן־חור

שיעור בעיוורון / אורנה ריבלין

בַּלֵּילוֹת עוֹלֶה הַסָּפֵק הַנִּדְמֶה וְהַלֹּא נִדְמֶה .
הַוַּדָּאִי וְהַלֹּא וַדָּאִי
מִשְׁכָּנָם שֶׁל הֶעָלִים הַנִּדָּפִים,
הָרֵיחָנִיִּים לְהַפְלִיא
שֶׁמְּתִיקוּתָם זוֹרֶמֶת בָּעוֹרָקִים וּבַוְּרִידִים,
שֶׁמְּתִיקוּתָם הַמְשַׁכֶּרֶת מְרַפֶּדֶת אֶת הַאֵיבָרִים,
מִתְפָּשֶׁטֶת בַּחֲדָרִים
וּמַאֲרִיכָה אֶת חַיֵּיהֶם שֶׁל הַוְּרָדִים
הַמְלַמְּדִים אֶת שִׁעוּר הַנְּפִילָה אֶל לֹעָהּ שֶׁל הַקְּרִיאָה.
הַקְּרִיאָה שֶׁזּוֹחֶלֶת אֶל הַכַּר כְּמוֹ תּוֹלַעַת,
הַקְּרִיאָה שֶׁנִּגְרֶשֶׁת בָּאֵיבָרִים כְּמוֹ אַצּוֹת אֲדֻמּוֹת,
וְהָעַיִן, הוֹ הָעַיִן
שֶׁמְּגָרֶשֶׁת אֶת הָעִוָּרוֹן מִכָּל אֵלֶּה.

ניקוד: יאיר בן־חור

אבי / תמי קויפמן

כְּשֶׁהַגַּעְגּוּעַ אֵלֶיךָ הוֹדֵף אוֹתִי
אֵלָיו
אֲנִי מְדַבֶּרֶת עִם עֵצִים
וַאֲבָנִים, שֶׁיּוֹשְׁבוֹת לִי עַל הֶחָזֶה, לוֹחֲשׁוֹת
שֵׁדִים
הַלֵּב שֶׁלִּי, מַחְשָׁבוֹת מִתְרוֹצְצוֹת בִּפְרָאוּת.

מַה לָּךְ, מַה לָּךְ כִּי תָּלִינִי, מִתְגַּעְגַּעַת סִדְרָתִית

מַרְאֶה הַכְּבִישׁ יָשָׁר כְּסַרְגֵּל, לֹא מְשַׁכְנֵעַ אוֹתִי בְּמַמָּשׁוּתוֹ שֶׁל
הָרֶגַע.

עוֹד רֶגַע, עוֹד רֶגַע אוּכַל לִרְאוֹת אֶת
פָּנֶיךָ מְשַׂרְטְטִים בִּי עֲרוּצֵי חָכְמָה,
וּכְמוֹ פַּעַם, בְּעֵרָבוֹן מֻגְבָּל, מַזְמִינִים אוֹתִי
אֶל שַׁעֲרֵי
גַּעְגּוּעַ

ניקוד: יאיר בן־חור