אל חוף הים / אשר גל

אל חוף הים / אשר גל

הָיִיתִי נִמְלָט
בְּשַׁבָּת
בָּעִיר הַמְסֻגֶּרֶת.
רַגְלַי נִשְׁטָפוֹת אֲדָווֹת
דָּגִים חֲמַקְמַקִּים
אַצּוֹת.
כּוֹרֵעַ בַּחוֹל
עַל בִּרְכַּי
מִתְפַּלֵּל
לַתְּכֵלֶת.
אוֹחֵז מַיִם
עֶלְיוֹנִים בֵּין אֶצְבְּעוֹתַי
אוֹצֵר
קֶצֶף גַּל
שׁוֹמֵעַ בְּכַפּוֹת יָדַי
הֶמְיַת אֵל.

ניקוד: יאיר בן־חור

זיכרון ההליכה לים בשבת הופך אצל אשר גל לזיכרון חוויה של קרבה לאל ולפלא הבריאה. בין השורות נרמז מתח בין שמירה הלכתית וחונקת (“בשבת המסוגרת”) לבין המגע האותנטי והבלתי אמצעי עם האלוהות כפי שהוא מתגלה בטבע שבשולי העיר.

16 תגובות “אל חוף הים / אשר גל

  1. רחל בכר

    רק לאחר מגע המים ברגליו, כורע לתפילת הודיה. אפשר שקודם היה ספק ומשזה הוסר אפשר לשאת תפילת הודיה, אלא שהיא אינה נישאת לאלוהים כי אם לתכלת (לבריאה) .
    ושלא כמים תחתונים, מים עליונים ניתן לאחוז בין האצבעות כמו שניתן לאחוז באמונה מוצקה, שבכל אחד מאיתנו מצוי אלוהים.
    תודה על השיר הנפלא.

  2. אוולין כץ

    שיר יפה מאד. אוהבת פרשנותכן ופרשנותו של אבינעם מן .
    “שׁוֹמֵעַ בְּכַפּוֹת יָדַי
    הֶמְיַת אֵל”
    לא אל רועם ונוקם בזעם ובברקים הוא שומע כי אם המייתו הרכה של אל ידידותי.
    תודה לכן תודה לאשר גל

  3. אבינעם מן

    בחוייה מיסטית מתבטלת ההפרדה והריחוק העצום שאין לעוברו בין האדם והאל הטרנסצנדנטי. וכך, כאן, בטלה ההפרדה מהיום השני לבריאה בין המים התחתונוים לעליונים, מי הים שהמשורר חש בידיו הם המים העליונים, והוא שומע, לא את קולו של האל היורד באש וברעמים, אלא את המייתו, מעין קול דממה דקה.

  4. לאה נרפז

    שיר יפה מאוד. “אל חוף הים
    הָיִיתִי נִמְלָט
    בְּשַׁבָּת…” כבר במילים הראשונות אשר מצליח ליצור מתח וסקרנות ומבטיח המשך מרתק ואכן, הוא אינו מאכזב את את הקוראים שלו. המתח נמשך, מושך אותך לקרוא ולסיים את השיר במפגש הישיר עם בוראו, למרות שהוא “ברח” מהשבתון. אהבתי גם את מבנה השיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *