חֶבֶל / תמי קויפמן

חֶבֶל / תמי קויפמן

מִדְרָכוֹת שֶׁל קַיִץ
סִמְּאוּ בֵּין שְׁתַּיִם לְאַרְבַּע
שָׁעוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁל שֵׁנָה חִלּוֹנִית
לָחֲשׁוּ
סִפּוּר יְלָדִים 

הַחֹם טִשְׁטֵשׁ אֶת הָרְאִיָּה
וְעָטַף יַלְדוּת 
שֶׁקָּפְצָה בְּחֶבֶל

עַל מִדְרֶכֶת קַיִץ לוֹהֶטֶת
רָקַדְתִּי בֵּין הַקַּוִּים.

דְּבוּקָה לַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ,
צוֹפָה בָּרְחוֹב
שֶׁנִּרְדַּם
אֲנִי מְכִינָה אֶת הַחֶבֶל
לַגִּלְגּוּל הַבָּא

ניקוד:חני צפריר

לכאורה תמונת ילדות שגרתית בקיץ הלוהט, בין השעות שתיים לארבע. האימהות נמות את שנתן הקדושה והילדים תרים אחר עיסוק או מתבוננים במה שנסתר מעיניהם בשעות הפעילות. החבל הוא מוטיב העובר לאורך החיים, כשהקונוטציות שהוא מעורר אינן חיוביות בהכרח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *