בכל הבתים / לאה הרפז

בכל הבתים / לאה הרפז

בְּכָל הַבָּתִּים נְמוּכֵי הַתִּקְרָה,
חַסְרֵי הַחַלּוֹנוֹת
בָּהֶם הִתְגּוֹרַרְתִּי
חָפַרְתִּי מְחִלּוֹת
כִּסִּיתִי אוֹתָן בְּיָמִים שֶׁל חוֹל גָּרוּס
וְהַחַג לֹא חָג סְבִיב הַשֻּׁלְחָן
נִגַּף בַּתִּקְרָה, שָׁקַע בַּתַּחְתִּית
כֻּסָּה בְּחוֹל

ניקוד: חני צפריר

מן השיר עולות תחושות של חנק, חוסר מוצא. הזמן שאול כאשר חיים בבית נטול חלונות, שתקרתו הנמוכה מטפטפת אט-אט לרצפה. תנועת הטפטוף מזכירה שעון חול, אך בניגוד אליו, בית לא ניתן להפוך ולהתחיל מחדש את מדידת הזמן, מה גם שממד הזמן בשיר הולך ואוזל.

16 תגובות “בכל הבתים / לאה הרפז

  1. חנה טואג

    אהבתי את כפל המשמעויות של חג וחג חול וחולין
    מצד אחד מחנק ומצד שני אמצעי מילוט -מה היינו עושים ללא המחילות אל עולם הדמיון
    שיר יפה ,לאה

  2. חנה טואג

    אוהבת את המשמעויות הכפולות של חול וחולין חג וחג וחפירת מחילות היא המפלט בימי חולין דהויי צבע
    יפה שירך לאה

  3. טובי לין

    שיר יפה ונוגע. אוהבת המעברים והדינמיות של השפה ,איך מילים פשוטות כמו "חג" ו"חול" עוברים המרה למשמעות חדשה ממקורם במעבר בין משפטים.
    לדוגמה, במעבר בין המשפט : כִּסִּיתִי אוֹתָן בְּיָמִים שֶׁל חוֹל גָּרוּס
    אל המשפט הבא: וְהַחַג לֹא חָג סְבִיב הַשֻּׁלְחָן
    אבל חבל לפרק לגורמים דבר יפה לשם הסברים. היופי עומד בפני עצמו. באמת מרגישה שקצת מקלקלת בניתוח היופי את היופי.

  4. לאה הרפז

    אחו כהן התגובה שלך ריגשה אותי יותר מכל התגובות והפעם היו תגוובת נהדרות. היכולת שלך לקרוא עד לעומק ואכן ען, חפירת המכילות היא אולי נסיון להמלט כמו מכלא. תודה לך על איכות הקריאה

  5. לאה הרפז

    טל איפרגן יקרה, הרגישות שלך באה לביטוי חזק מאוד בתגובה שלך ועליה אני מודה לך בכל פעם שאת קוראת אותי. תודה על ההשקעה הרגשית שלך.

  6. לאה הרפז

    זאב פלדינגר מעניין הדימוי שלך בין הבית לבין רכבת הנוסעת בתוך מחילות, תושת המחנד כל כך דומה. תודה לך

  7. אחו כהן

    תחושה קשה של בדידות במקום ללא שמים וללא אופק, ללא רגע קודש לעצמך. השכם והערב רק שגרת חול מייגעת המספקת סבל נפשי ופיזי.
    אי אפשר לעמוד, לא ברור אם יש היכן לשבת. אפשר רק לשכב ולחפור מחילות כדי לנסות ולהיאחז בשפיות, או אולי נסיון להימלט מן הקבר שנכפה עליך בעודך חי… ואין מוצא.

  8. טל איפרגן

    שיר חזק, לאה. חשתי את החג שלא סבב, את החול הגרוס הנדבק, השואף לכסות. תודה על אלה התחושות.

    1. לאה הרפז

      דייקת מאוד. הכתיבה באה מתוך חנר ואם השיר מעביר את התחושה אז הצליח לי. תודה לך

  9. זאב פלדינגר

    הבית הוא כמו רכבת אטומה שנוסעת בתוך מחילות עד שמנהרה קורסת עליה.
    אהבתי את המטאפורה. יופי של שיר. אפשר לראות בו איך שירה יכולה להוות תרפיה למי שבחייו חווה בתים נמוכי תקרה וחסרי חלונות

  10. חני

    הדימוי של בית במשמעות של הענקת תקווה, קבלה, חום, התפתחות וצמיחה הופך את משמעותו ונהיה אנטי- תזה לבית שאנו מכירים. למעשה, חל פה היפוך תפקידים, ולמעשה, הבית בשיר הוא הרחוב הזר שבו אין ייחוד והניכור בולט.

    1. לאה הרפז

      לני, תודה על הניתוח שלך אבל המציאות המרה היא שהמקום הכי מסוכן עבור ילדים זה הבית שלו. זה אמנם היפוך תפקידים אבל לצערנו זו המציאות. תודה לך

  11. חני

    הדימוי שיש בדר"כ למילה "בית" כמקום חם, עוטף, בטוח, מקבל, מעניק תקווה ומזור הופך את משמעותו בשיר ומהווה אנטי- תזה לתפקיד הבית שאנו מכירים. יש כאו, אפוא, היפוך תפקידים. הבית הוא ,למעשה, הרחוב הזר שבו אין לאף אחד ייחוד ותקווה.

    1. לאה הרפז

      טל, תודה לך על הקריאה והתגובה. שיר מעניין הוא מחמאה גדולה עבורי. התודה היא לך על הקריאה והתגובה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *