* / לאה צבי (דובזינסקי)

* / לאה צבי (דובזינסקי)

וְאַתְּ
זָעָה ,אָנָה
וָאָנָה,
מְחַפֶּשֶׂת
פִּנָּה בְּטוּחָה
בַּמְּשֻׁלָּשׁ
שֶׁבֵּין הַקִּירוֹת,
תּוֹחֶבֶת עַצְמֵךְ
כְּפֶתֶק
בַּכֹּתֶל
מְקֻפֶּלֶת
מְקֻמֶּטֶת
עַד
שֶׁיַּאַסְפוּךְ
וְיִטְמְנוּ
בָּאֲדָמָה.

ניקוד: חני צפריר

שיר עצוב על תחושת אין אונים ודיכאון כבד. אין לדעת האם התחושות הקשות כרוכות בהכרח בגיל מתקדם, או שמא אדם נוטה להעביר את ימיו בהמתנה למוות, כל אימת שנוטשים אותו כוחות הגוף והנפש.

9 תגובות “* / לאה צבי (דובזינסקי)

  1. לאה

    ברצוני להודות לכל אלה שהגיבו , מאוד מעריכה, היה מעניין לקרוא את הפרשנות של כל אחד, תודה ותודה לאתר ליריקה !

  2. ויקי גונן וולפסון

    אי שקט וחוסר ביטחון מביאים כאן לרצון להצטמצם
    ולבקש – קחו אותי והטמינוני באדמה –
    שם השקט והביטחון המושלמים…
    * הרבה תעוזה ועוצמה, יקרה שלי *

  3. כץ אוולין

    שיר קשה של לאה צבי חברה יקרה לי עד מאד. תחושה קשה של בדידות ואין אונים. חוסר יכולת להימלט. רק פינה נותרת בתוך אותו משולש שנוצר במפגש של שני קירות. האור אינו חודר, והקולות, גם הם מתקשים להגיע ב "מקלט" שנבחר. השיר הוא "צעקה" שמבקשת להישמע מחוץ לקירות.

  4. חגית בת-אליעזר

    מסקרן אותי "בַּמְּשֻׁלָּשׁ שֶׁבֵּין הַקִּירוֹת". זה אומר שלחדר 3 קירות בלבד – לא 4. איזה מין חדר זה? האם יש לו משמעות מיוחדת?

  5. זאב פלדינגר

    מכיוון שמדובר בלשון נקבה בגוף שני, אז ייתכן שמדובר באישה (או ילדה) מוכה, או אחת שנאנסה, או חוותה מקרה אלימות. למרות שזה לא משנה. שיר קשה ויפה.

  6. חני

    לצערי הרב, זו תחושה מוכרת של המתנה לכיליון המתקרב במיוחד למי שמזדמן לבקר בבתי אבות או בשם המכובס "דיור מוגן."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *