הקירות התפשטו מן הקולות / זיוה גל

הקירות התפשטו מן הקולות / זיוה גל

הַקִּירוֹת הִתְקַלְּפוּ מִן הַקּוֹלוֹת שֶׁסָּפְגוּ בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים
הֵם נִצְּבוּ עֵירֻמִּים, יְשָׁרִים, מַשְׁקִיפִים עַל אִי־יְכָלְתָּם
לְהִשְׁתַּבְּלֵל זֶה עִם זֶה. רַק בַּפִּנּוֹת נוֹצָר מַגָּע
שֶׁיָּכוֹל הָיָה לְהָכִיל יְצִירָה לַחָה כָּלְשֶׁהִי. הָאֲוִיר בֵּינֵיהֶם עָמַד
קָפוּא. אִם אָדָם הָיָה מַטֶּה אָזְנוֹ אֶל יָשְׁרוֹ
שֶׁל הַקִּיר יָכוֹל הָיָה לְהַבְחִין בְּסִלְסוּל הַצִּנּוֹרוֹת יָכוֹל הָיָה
לָשִׁיר.

ניקוד: יאיר בן־חור

לקירות יש היסטוריה. כשהם ניצבים עירומים, ניתן לדמיין מה היה תלוי עליהם, איזה צביון היה להם, וכיצד המכלול כולו שיקף את אישיותם של דיירי הבית. כשהקירות מקולפים מעברם יש שיביטו בהם ויראו שיממון ואטימות, אך מי שניחן ברגישות יוכל לראות אפילו את הצנרת החבויה, המהווה מטונימיה לכל מה שלא נראה במבט שטחי, מרפרף

15 תגובות “הקירות התפשטו מן הקולות / זיוה גל

  1. זיוה גל

    "לעבר הפואטי"
    הדוקטור של הפואטיקה.

    כל תגובה שלו (לא רק אצלי) מתיימרת להבין איך שירה אמורה להיות
    ומהי פואטיקה.

    אני מפקפקת אם הבין את הכלים האמנותיים בהם מעוצב השיר לאורכו.
    אני מהמרת שלא.

  2. זיוה גל

    יובל,
    יכול להיות שאתה צודק (כנראה אינני חפה מאירוניה בהרבה שירים שאני כותבת).
    תודה על הקריאה האינטליגנטית, איזה כייף.
    לילה טוב.

  3. יובל

    שיר נאה. להבנתי זוהי האנשה עצובה, המתארת את חוסר היכולת של בני אדם לגעת אחד בשני,
    מעבר לאותו מגע היוצר "יצירה לחה כלשהי", אבל זה גם רגע של יושר, מעורטל,
    שבו אפשר להודות על הקושי או חוסר האפשרות. עם זאת, הייתי מסיים את השיר אחרי הנקודה
    בשורה הרביעית. המשפט האחרון אינו מוסיף, לדעתי, אלא אירוניה זכית הפוגעת משהו ברגש
    (של הניכור) העולה מהשורות הקודמות.

  4. זיוה גל

    טוב, עבורי הקירות והצינורות הנחבאים בתוך הקיר הם מטאפורה מרכזית , האנשה (סוג של מטאפורה)
    העוברת לאורך השיר ומבטאת נפש .

    תודה רבה לנילי אמיר-סגל, לעמירם לורד ולמשוררים ולעורכים כולם. [ותודה גם לכותב איתן ק.)

    תודה רבה לצוות המערכת בכלל ולענת קוריאל בפרט.

  5. עמירם לורד

    טוב שנותר קצת סיד, או צבע, וקצת טיח ושארית בלוק, או לבנה, כדי שהעירום של הקירות לא יהיה מוחלט. אך גם כך הקירות מבוישים ומבקשים להשתבלל. אדם ששר ושירתו מלווה על ידי מוזיקת צינורות, יכול גם לשפץ את הבית ולהביאו למצב שבו יוכלו לגור אנשים. אבל כל כך מעט אנשים שרים, ומעטים נכנסים לחורבות, ומעטים אוחזים בכלי הבנייה.

  6. רחל בכר

    זיוה יקרה, השיר מצריך קריאה חוזרת. בכל קריאה אני מגלה שההנאה מתעצמת.
    קילפתי את השיר, גיליתי רבדים עמוקים שלו ורגישות גדולה.
    תודה.

  7. נילי אמיר-סגל

    זיוה יקרה

    אהבתי את הדימויים שבחרת כמו "יצירה לחה" ו"קירות משתבללים" "אויר קפוא" ועוד. השיר מוביל לתמונות שונות ורבות של קירות מעורטלים ובית ריק אבל הטית האוזן לקיר הישר מחוללת פלאות בשיר שלך.
    תודה לך.

  8. זיוה גל

    טל מ. ודוד אדלר תודה על הנגיעה שלכם לשיר. או לחלקו. תודה במיוחד להתייחסות לשיר כמקורי (שזה מובן מאליו)
    ולא כדי לעשות עלייהום, לינץ' או שיימינג על המשוררת.

    ואם תרצו הרחבה לפגיעות שלי תוכלו תמיד להציץ בזוטא ולתגובות שם במיוחד בשיר אחד. ששתי משוררות מעולות בזכות עצמן אך לא בהתנהגותן, לא התביישו להאשים אותי בהעתקת שיר (שכמובן לא היה ולא נברא).

    לא מוכנה לשום טפילת האשמה כזאת כלפי יכולת הכתיבה שלי.
    ואל דאגה, אם אתאבד לא יהיה בגלל זה.

  9. זיוה גל

    לאה הרפז, בבקשה לדייק. אין צורך לעשות לי שיימינג בכוח.

    אצלי בשיר לא כתוב שהקירות יוכלו לשיר.

    למערכת ליריקה תודה מקרב לב על המילים המדוייקות האלה
    "אך מי שניחן ברגישות יוכל לראות אפילו את הצנרת החבויה, המהווה מטונימיה לכל מה שלא נראה במבט שטחי, מרפרף"

    יתר הפרשנות, לדעתי, מושפעת מהשיר הספציפי של זלדה שלא הכרתי עד שלא חיפשתי בגוגל ואיננו משקף לטעמי את שירתה הגדולה. ואין לצערי נגיעה לשורות השיר שלי.

  10. זיוה גל

    חבל חבל שמישהו הוליך לכיוון זלדה. אין שום קשר והקריאה שם מטעה בקריאה של השיר שלי.

  11. דוד אדלר

    אהבתי במיוחד את סוף השיר המקורי והמרומם לעבר הפואטי
    יָכוֹל הָיָה לְהַבְחִין בְּסִלְסוּל הַצִּנּוֹרוֹת יָכוֹל הָיָה
    לָשִׁיר.

    לשיר עם הצינורות החבויים מתחת לקירות כאילו היו כלי הנשיפה המתכתיים המוכרים כמו הטובה, קרן היער והחצוצרות המפותלות והנוצצות למיניהן. מה גם שפה ושם, בבתים נושנים בעיקר, הרי שומעים את נאקתם….

  12. לאה נרפז

    כפי שכבר צוין השיר אכן מתכתב עם שירה של זלדה. אני רואה כאן הקבלה נוספת, בשיר של זלדה הקירות ידעו לספר מעשיות ואילו כאן הקירות יוכלו לשיר. השאלה אם ההבדל הזה בין סיפור מעשיות לבין פיוט עושה את זה עדיין "מתכתב" או מעט יותר מזה? ואת זה צריך לבחון אדם שאמון על מחקר. אבל אם מנתקים את שני השירים זה מזה, השיר יפה ומסקרן מאוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *