בספרייה / רונה ברנס

מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי אִישׁ
הַמְּשַׁקֵּעַ כָּך בְּסֵפֶר
עָד שֶׁרְאִיתִיהוּ מְשַׁקֵּעַ רֹאשׁוֹ
בַּסֵּפֶר. וְהָיָה זֶה הַסֶּפֵר הַכָּבֵד
מִכָּל חֲלוֹמוֹתַי, וְהוּא הָיָה כָּבֵד מִנִּי שְׁלוֹשִׁים
גְּלִילֵי נְיָרוֹת מְסֻלָּלִים בְּעֲרֵמוֹת שֶׁל דְּבֵקוּת אֲדִירָה.
כָּל הַשָּׁנִים שֶׁיָּבוֹאוּ.
כָּל הַשָּׁנִים שֶׁיֶּשְׁנָן.
כַּמָּה יָדַעְתִּי כָּל הַשָּׁנִים עַל סְפָרִים,
מַדְפֶיהֵם, וְרֵיחָם הַפּוֹרֵחַ
וְלֹא רָאִיתִי דָּבָר
עַד שֶׁרְאִיתִיהוּ בְּסִפְרוֹ
בְּרֹאשׁוֹ הַכָּמֵהַ
בְּכָל מִשְׁקָלוֹ הַשּׁוֹקֵעַ.

השיר מושתת על תמונה אחת בהעבירו רעיונות של דבקות והתמסרות, אהבה אמיתית לדבר.

7 תגובות

דוד אדלר

פברואר 6, 2016 ב11:19 am הגב

תמונה מוכרת בספריות. נושא לא שגור בשירים, ואני אומר זאת בשבח השיר. אהבתי ובמיוחד:
עַד שֶׁרְאִיתִיהוּ בְּסִפְרוֹ
בְּרֹאשׁוֹ הַכָּמֵהַ
בְּכָל מִשְׁקָלוֹ הַשּׁוֹקֵעַ.

נ.ב.: האם לא עדיף "המשוקע כָּך בְּסֵפֶר"

טל מ.

פברואר 6, 2016 ב2:41 pm הגב

שיר יפה, הכניס אותי לאווירה

תמרה אור סלילת

פברואר 6, 2016 ב3:03 pm הגב

יפה. ממש ראיתי את התמונה מול עיני. אהבתי את תגובת הדובר (ספרנית?) שלמול הדבקות האדירה של הקורא מתגמדות כל ידיעותיו ודבקותו הוא בספרים.
שאלה: האם לא צריך לומר רְאִיתִיו במקום ראיתיהו?
האם בשורה השניה לא צריך להיות הַמְּשֻׁקָּע