* / עמית מאוטנר
* / עמית מאוטנר
לזכר שירה בנקי ז"ל
בִּתִּי סְתוּרָה עַל הַמִּטָּה בְּלֹא נִיעָה, כְּפוּתָה
בִּסְבַךְ שְׂמִיכָה, יָדֶיהָ מוּרָמוֹת כְּנִיעָה.
לְרֶגַע נִדְמְתָה מֵתָה.
הַנַּעֲרָה שׁוֹכֶבֶת עַל הַמִּדְרָכָה כְּמַמְתִּינָה
בְּאִפּוּקָהּ הַבַּיְשָׁנִי, רַגְלֶיהָ מְנַשְּׁבוֹת 'הִנְנִי כָּאן'.
בְּכָל הָרְגָעִים חָיְתָה.
ניקוד: יאיר בן־חור
שירו של עמית מאוטנר מציג שתי תמונות של שירה בנקי ז"ל: בתמונה הראשונה היא חיה ונושמת אך נראית מתה, ואילו בתמונה השנייה רגליה מנשבות והיא מלאה חיים אף שהיא שוכבת מתה על המדרכה. ניגוד מרתק המסעיר את הנפש.
11 תגובות
טל.מ
שיר חזק. הניגוד הוא גם בנקודות המבט
מיקי אלדד
היפה בשיר,שבבית הראשון הוא רואה בשירה את בתו.בבית השני הוא מנציח אותה- היא באיפוקה הביישני, ברגליה המרחפות כאומרות: "הנני כאן" אל תשכחוני לעולם.
תמרה אור סלילת
שיר מרגש ומרתק. תודה.
מארי רוזנבלום
שירו של מאונטר קצר,. מעורר חלחלה. נפלא. מארי
איתי רון
עור ברווז. עלה בהריך, מאוטנר, והצלח!
לאה צבי (דובז'ינסקי)
שתי תמונות מצמררות וקשות במיוחד לאור הארוע הידוע לנו, השיר בעל שני הבתים מעורר הזדהות וכאב, שיר יפה, תודה.
איתן
אסתפק במילה אחת – תודה.
חגית בת-אליעזר
המבט החרדתי על הבת בונה מתח.
הבית הראשון נגמר בטוב: נִדְמְתָה מֵתָה, אבל חיה
אבל לא כך הבית השני: בסיומו חָיְתָה – בלשון עבר.
עמית מאוטנר
רוב תודות, תגובנים חביבים!
רחל מדר
עמית השיר שלך הוא יצירה מופלאה של דימויים ורבדים של סמלים ומסומלים. הצבת לנערה היקרה שירה ז"ל גל-עד יחיד ומיוחד במינו
רחל מדר
עמית השיר הוא יצירה מופלאה של רבדים וסמלים ודימויים שיוצרים ביחד תמונה שתיחקק בזיכרון כולנו של הנערה המיוחדת שירה בנקי ז"ל. כתבת בכזו אהבה והענקת לה זיכרון לעד.
תודה