חרמש-סהר דקיק / עודד פלד
חרמש-סהר דקיק / עודד פלד
חֶרְמֵשׁ-סַהַר דַּקִּיק בִּרְקִיעַ טוּרְקִיז נוֹגֵהַּ
וּמְסוֹקִים חָגִים מִמַּעַל בְּטִרְטוּר עָמוּם.
שְׁעַת עֶרֶב בַּשָּׂדֶה. פְּאַת שָׂדֶה. תַּחַת
אֵיקָלִיפְּטוּס בּוֹדֵד. כְּנַעֲנִי
דְּרוּךְ-אָזְנַיִם לִימִינֶךָ. לֹא יָנוּם
וְלֹא יִישַׁן שׁוֹמְרֶךָ. מְרַחְרֵחַ
אוֹרוֹת דּוֹלְקִים וְכָבִים,
פְּסָגוֹת גּוֹלָן, מֵעֵבֶר
לַיַּרְדֵּן הַהֲרָרִי.
וּמְאוֹרוֹת-תָּמִיד
בִּשְׁמֵי-שָׁמַיִם תְּלוּיִים,
מִשְׁבְּצוֹת-רָקִיעַ חַף
מֵעָנָן.
חֹרֶף בְּחִתּוּלָיו.
נְשִׂיאִים אַיִן גַּם
גֶּשֶׁם לֹא וְאַךְ רוּחַ
קַּלִּיל לוֹ אָצָה הַדֶּרֶךְ
כְּמוֹ חוֹשֵׁש בַּנֶּשֶׁף
לְאַחֵר.
תמונת לילה בגליל המזרחי, שקט, הרוח נשמעת, אך אין שלווה, הגבול קרוב ודרוך
14 תגובות
רחל מדר
יופיו של הטבע הסובב מכאיב שבעתיים כאשר יודעים מה צפון מעבר.
אהבתי מאוד את התיאורים והרמיזה לבלוז כנעני.
דוד אדלר
שיר נוף-אווירה יפה. אהבתי במיוחד את תיאור הרוח:
כְּמוֹ חוֹשֵׁש בַּנֶּשֶׁף
לְאַחֵר.
מיכל
מצטרפת למה שנאמר קודם, יפה!
מוטי
לא מזמן לקחתי את הילדים לים המלח.שמתי לב לאורך הטיול,שכשאני מטייל עם הילדים אני אף פעם לא נמצא "ברגע".אני תמיד דרוך,ממש כאותו כלב כנעני המוזכר בשיר.אבל אותו רגע בטיול שבו ממש שמתי לב לכך היה במפל העליון בנחל דוד.הילד הקטן ישב לו בתוך "הנחל" הזורם ואסף חלוקי נחלק קטנים לתוך בקבוק.התבוננתי בו ולפתע נוצר סינכרון עמוק בין מצב הזרימה המדיטטיבי שהוא היה נתון בו למצב הדריכות והנבדלות שבו הייתי נתון אני והתחלתי לצחוק על עצמי באופן פנימי,צחוק משחרר מאוד.אחר כך,הילד הרים את ראשו ואמר "תודה שהבאתם אותנו לכאן,אבא ואמא".גם אני אומר תודה לאבי ואמי שהביאו אותי לכאן.לומר תודה,להוקיר תודה "לאב ולאם",הרי זה להוקיר תודה לטבע ולחלק שלו חסר הגבולות,דהיינו היקום.
אין דבר כזה רק שיר אווירה.שיר אינו מתאר רק אוויר,דהיינו חלל "ריק".,הוא מתאר מערכת יחסים בתוך חלל,מערכת יחסים הנמצאת בתנועה מתמדת,חמקנית,נסתרת מהעין ובורחת ממנה באופן ערמומי ביותר.זאת מערכת היחסים של "האני" עם העולם ושל "העולם" עם האני.
לפעמים האני הזה נבדל מהעולם ולעיתים האני הזה הוא חלק בלתי נפרד מהעולם ושירים רבים מצביעים הן על הנפרדות הזאת וכיצד היא מעוצבת והן על האחדות הזאת וכיצד היא מבוטאת.והן על גח מגוון התופעות בים לבין(לא בהכרח באמצע).
יש שימוש יפה מאוד בשיר הזה בגלישה של שורות ובכפל משמעות של מילים וביטויים שממחישה את חוסר היכולת מחד גיסא להתמזג עם חווית הטבע ולהתגבר על הנבדלות ותחושת הסכנה התמידית(שבאה לידי ביטוי בסמלו של הכלב הכנעני,הטריטריאלי מאוד,התוקפני לעיתים)ומאידך את האפשרות להיות אחד עם שמי השמיים,עם הרקיע החף(כאן נמצאת אחת הגלישות החכמות בשיר)
רמז לסכנות האורבות ניתן למצוא בטירטור רעש המסוקים,בביטוי "לא ינום ולא יישן".בחשש של הרוח לאחר בנשף,אותו חשש שיש כל הזמן לאנשים רבים,להפסיד משהו,לא להיות במקום הנכון,בזמן הנכון או להיות במקום האל נכון בזמן הלא נכון וכל זאת למרות שיש רק מקום אחד וזמן אחד ועת אחת בכל מקום ובכל זמן תחת השמים.כל דבר אחר הוא ביטוי של הנבדלות,של ההפרדה,של הפחד המחלחל והמשתק שאינו מאפשר באמת לחוות את העומק הקיומי החד פעמי שבלהיות אדם.
לפעמים זה מאבק וזה מאבק נמשך,אבל לפעמים גם המאבק יכול להתפוגג במהירות ואנו נגלה פתאום שאין בו צורך יותר.לשם כך עלינו ככל הנראה להרפות מאותה "רצינות" קיומית של נשאים ורוח וגשם אין ולהחליף אותה בקלילות רוחנית זורמת תמיד,כמו זאת של הילדים.לכן עליהם נאמר שהם "ירשו מלכות שמים"..:)
בכל מקרה,שיר יפה מאוד,שימוש יפה מאוד בטכניקות שיריות,בכפל מילים וגם בשפת המקורות שממש מתאימה לשיר "האווירה" הזה,שבא להעיד על הפוטנציאל הבלתי ממומש של הבריאה בתוך נפשנו.
יהודה עתי
הי עודד. אהבתי את השיר. "חורף בחיתוליו", "קליל לו אצה הדרך" – שנה בריאה . שנת קלילות שמחה.
עודד ניב (נימקובסקי)
השיר של עודד פלד מהמם ביופיו!!!
אבל מוטי – למי יש כוח למאמרים כאורך הגלות ?!
מוטי
שלום לך עודד ניב(נימקובסקי),
ובכן,זאת שאלה טובה.מסתבר שיש כמה אנשים שיש להם כוח לקרוא את הדברים ומסתבר שיש לפחות אדם אחת(אתה),שאין לו כוח לקרוא את הדברים.בוא נעשה הסכם,כאשר שיר שלך יפורסם כאן באתר,אני אגיב עליו במילה אחת,כדי שיהיה לך כוח לקרוא,הוגן או לא?:)
בכבוד והערכה..:)
יובל
שיר יפה, התבוננות הגותית לירית בטבע, בהשפעת הפואטיקה של ויליאמס קרלוס ויליאמס, שפלד גם תרגם יפה.
פעם כתבתי מאמר ארוך על 'פתח דבר' של המשורר, המכנס את מרבית כתביו, פורסם ב'עיתון 77', צריך להעלות אותה למרשתת בהזדמנות.
נילי אמיר סגל
תענוג לקרוא! למה להכביר מלים???
עודד ניב (נימקובסקי)
מוטי היקר,
אינני רוצה להיגרר לצינות ולעלבונות הדדיים. אני עומד על דעתי שהמאמר שכתבת ארוך מדיי לאתר כמו ליריקה. כעורך ותיק ומנוסה, אם תרצה, אני מוכן לערוך בעבורך את דבריך ולצמצמם לכמה משפטים ברורים וחדים.
שלך בברכה, עודד
ד"ר עודד ניב (נימקובסקי)
רחוב הסייפן 27 רמת-השרון 4724827
neev235a@bezeqint.net נייד: 0522-899880
כתיבתו של עודד ניב (נימקובסקי) פורסת קשת רחבה של החוויה האנושית על גווניה: יצירה, ילדות, מלחמה, אהבה וארוטיקה, נישואים וגרושים, בריאות וחולי, התייחסות לאלוהים, סוגיות של מהות הנפש והחיים, שואה, זקנה ועוד. צא מהים, ילד, כבר מאוחר הוא ספר השירה השני של ניב – יצא לאור ב-2015 בהוצאת 'מטר'. ספרו הראשון – שירה היא לא רק מילים יפות – יצא לאור בשלהי 2008 בהוצאה עצמית. ספר שירה שלישי – שירים שיצאו מהקשרם, וכן סיפורים פרוּעים- קובץ של סיפורים קצרים- ייצאו לאור בקרוב. בעברו, בין היתר: מש"ק חינוך בחט' 7, שריון, עיתונאי ב'מעריב' , ק.עיתונות בדובר צה"ל (מילואים), מנהל יחסי הציבור של רשת אמי"ת, עורך 'מראות המשטרה' (בדרגת רב-פקד), ועוד מגוון ביטאונים של עמותות הקשורות למשטרה. כתבותיו, שיריו וסיפוריו ראו אור במספר כתבי-עת מודפסים ומקוונים. את השכלתו האקדמית רכש בארה"ב: תקשורת BSc חינוך MEd מטפיזיקה MscD (כולל תעודת מטפל). יליד ישראל, גדל בתל- אביב ובגבעתיים, תושב
רמת- השרון, נשוי ואב לשניים.
בשנים האחרונות לקה במחלה נוירולוגית שמגבילה, בין היתר, את יכולות התנועה והדיבור. הכתיבה משמשת לו כלי להתבטאות עצמית ולתקשורת עם הסביבה, להתמודדות ובעיקר – לצורך תרפיה מאזנת ומפרה.
מוטי
שלום עודד,
דבר ראשון,חשוב לי להבהיר שלא הייתה כוונה לפגוע בך בדברים שנאמרו,יש לי פשוט חוש הומור כזה,שלא תמיד הוא מובן.:)
דבר שני,אני רואה את הדברים אחרת.(אם כי יכול להיות שאולי אני טועה)
אתר ליריקה מעלה שירים של משוררים בני העת הזאת ונותן להם במה.הגישה של האתר היא לתאר בתמצות רב את השיר המובא ולהשאיר בידי קוראי השיר את ההחלטה האם להאריך או לצמצם.(אם אני טועה,אשמח אם העורכות הנכבדות של האתר תעדכנה אותי באימייל:)
יש עוד דבר,עליך לקחת בחשבון,שאינני מגיב כאן כמשורר או ככותב מקצועי, אלא כקורא..אבל כמו שאתה רואה,אני מסוג הקוראים הללו שיש להם סגנון קריאה וגם סגנון כתיבה(לטוב ולרע).
בכל מקרה,אני לא אמור להיות האישיו כאן ולכן עניתי לך גם כפי שעניתי.אין בדברי משום שלילה מוחלטת של דבריך,שצריך לדעת לתמצת או לכתוב לעניין או לשפר את סגנון הכתיבה או להשתדל גם להגיה לפני הפרסום באתר.כל אלו תמיד מטרות ראויות בהקשרים מסוימים או בכלל,אבל הן לא המטרות שלי בחיים נכון לעכשיו והאנרגיה שלי מנותבת למקומות אחרים,חשובים לי יותר.
מוטי.
רונית וענת
יש מקום לכל תגובה, ארוכה או קצרה, ולא כל דבר צריך לצמצם. תגובה היא לא שיר.
עודד ניב (נימקובסקי)
למוטי, אני יוצא בקרוב ל"חופשת מחלה", כך שלא נצטרך עוד להתעמק ולהתעמת בגין תגובות כאלה ואחרות. אני כשלעצמי יורד מהבמה.
העיקר שיפורסמו שירים ראויים, ושיהיה טוב לכולנו.
מוטי
שלום עודד,
שמע,הצעתך הייתה בהחלט נדיבה ואשמח להיעזר בך בענייני עברית וכתיבה.יכול להיות שהייתה פה התעמתות ויכול להיות שהייתה פה התעמקות ויכול להיות שחזינו בשתיהן כביטוי של צדדים לא מודעים.חיכוך מסוים תמיד מייצר אנרגיה ואנרגיה מאפשרת תנועה,שמאפשרת שינוי.כל רגש הוא תנועה וכל אחד מחליט לאן הוא לוקח את הרגשות שלו,שנוצרים כתוצאה מחיכוך מסוים של "העולם" החיצוני עם "האני" הפנימי וכיצד הוא מתמיר אותן ויותר מהן דבר חדש לחלוטין.
בהקשר זה,לפחות עבורי,לך תדע,אולי אתה באמת צודק ואני כותב יתר על המידה דברים שהם בהחלט ברי צימצום?:)
אז זה מה שנעשה:אשלח לך אימייל ואמשיך לכתוב כהרגלי.אתה מוזמן לקחת הודעות שלי שנכתבות כתגובה לשירים שמפורסמים כאן באתר,לערוך כאוות נפשך ולשלוח לי שוב לאימייל מעת לעת,(כשיהיה לך זמן וכוח וכשתחזור מחופשתך).אני מבטיח לכבד את ההשקעה שלך ולהקדיש זמן ללימוד ההגיון והכללים שמאחרי העריכה ולהתכתב איתך בנוגע לכך.הזדמנות ללמוד משהו שיש בו תועלת לחיים היא ערך חשוב עבורי,כך שלא אדחה לחלוטין את הצעתך,אבל נצטרך למצוא איזשהו פיתרון שמתאים לכל הצדדים,אולי מסוג זה שהצעתי כרגע.מה אתה אומר?אשלח לך אימייל ותוכל לענות לי כבר שם.חבל פשוט מאוד להמשיך את השיחה בינינו כאן.מלכתחילה זה לא היה אמור להיות המקום המתאים לכך.עוד ערך חשוב לי הוא יישור הדורים,אני לא אוהב להשאיר אבנים הפוכות,זה חלק מהאופי שלי.:)
מוטי.