מה היה קורה אילו / עומר ברקמן
מה היה קורה אילו / עומר ברקמן
הֵכַנְתִּי מְלַאוַח
וְאַתְּ אֶת רֶסֶק הָעַגְבָנִיּוֹת
וְאֶת הַקְּלִפּוֹת זָרַקְתְּ עָלַי
וְלֹא הִשְׁאַרְתְּ לִי בְּרֵרָה
וּכְשֶׁהִתְקָרַבְתִּי הִסְתּוֹבַבְתְּ בִּצְעָקָה וּמֵאָחוֹר חִבַּקְתִּי אוֹתָךְ
וְאָסַרְתִּי אֶת יָדַיִךְ וְהִכְנַסְתִּי לָךְ קְלִפָּה לַחֻלְצָה וְהֶבֶל פִּי עַל עָרְפֵּךְ
וּפִתְאֹם עָצַרְנוּ
וְנִקְטַע
וְאָז בָּאָה הַשְּׁתִיקָה
חַסְרַת מַעֲצוֹרִים
הַמְּבוּכָה
וְהוֹרִידָה אֶת הַסֹּמֶק
מִלְּחָיַיִךְ
וְחִיּוּכֵךְ קָפָא
וְיָדִי שֶׁכְּבָר הָיְתָה
נָסוֹגָה.
וְאַחֲרֵי שָׁנִים
נִשְׁאֲרוּ גַּם הַמְּבוּכָה וְגַם הַשְּׁתִיקָה
וְגַם הַמַּעֲצוֹרִים
וְאַתְּ עֲדַיִן
מִקְטָעִים.
ניקוד: יאיר בן־חור
כש"שתיקה חסרת מעצורים" משתלטת על חיי הרגש, אפשר להתייצב מולה ולעצור אותה או לקפוא ולהיכנע לה. השיר מראה את האפשרות השנייה ומצייר כאן חיוך קפוא, מבוכה ושתיקה. ברקע מהדהדת ההחמצה: אפשר היה לנהוג אחרת.
5 תגובות
שמעון אביאור
שיר מרגש
אבינעם מן
אז מה קרה? דברים אינם מתרחשים בחלל ריק, אם פתאום הייתה עצירה, הפסקה, ומבוכה, הרי מן הסתם הייתה לכך סיבה, אולי היה משהו ברקע, בעבר שאיננו יודעים עליו מאומה, שהיוה עיכוב, מניעה. לנוכח אפשרות זו השאלה "מה היה קורה אילו?" נטענת משמעויות נוספות.
מוטי
שיר יפה מאוד.הרבה רגש יש כאן ועדינות.
הוא מתחיל בתיאור אירוטי של הכנת מלאווח משותפת.יש כאן תחושה של שיחרור ומתח מיני בין שני אנשים צעירים מאוד החווים לראשונה חוויה משותפת מכוננת.מלאווח הוא מאכל מאוד פשוט להכנה,עממי והכנת המלאווח יכולה להיתפס אפילו כסמל למשהו שהוא בסיסי מאוד,יצרי מאוד.דבר מה שלכל אחד יכולה להיות נגישות אליו.
בעוד הבחור המתואר בשיר מכין את המלאווח,הבחורה מכינה את "רסק העגבניות",שהוא ביטוי לעולם הייצרי הפנימי שלה.הבחורה ,לדעתי ,היא "המוקד" בשיר,היא התעלומה שהבחור אינו מצליח לפענח,היא הדלת שהוא אינו מצליח לעבור דרכה,כי למרות המיניות והתשוקה שיש בבחורה המתוארת,השיר מרמז על משהו "אפל" שעוצר בעדה מלממש את התשוקה הזאת.הבחורה מתגרה בבחור,אבל עוצרת בעדו ברגע האמת,כי דבר מה מונע ממנה לממש את תשוקתה ותשוקתו.המקצב של השורות הראשונות בשיר מתאר את "הטנגו" המשותף ואת התגברות המתח המיני המתואר בהתארכות השורות שבהם מתוארת "ההסתובבות" שלה אליו בצעקה.זאת נקודת מפנה שמתארת את המצב המביך והלא מובן שאליו נקלע הבחור.מדוע היא דוחה אותו?מה יש שם?מה הפחד הנסתר המקנן בפנים?
"הסומק" שהוא ביטוי להתרגשות המינית יורד מלחי הבחורה,החיוך שלה קופא ותנועת התשוקה מגיעה באחת לעצירה מוחלטת,שהיא ממש כמו עצירה של החיים עצמם.זהו זיכרון עוצמתי מאוד מבחינתו של הבחור המתואר,משום אהבתו לבחורה והבנתו עד כמה יש בתוכה חלק פנימי סובל וחרד.
הקטיעה של התשוקה,עוצמת המבוכה והרגשות האחרים שעולים בין שניהם הופכת את הזיכרון הזה לכל כך חי,לכל כך עמוק בנפשו של הבחור המתאר אותו.
יש משהו מאוד נוגע ללב בדרך שבה מסתיים השיר היפה הזה:
וְאַחֲרֵי שָׁנִים
נִשְׁאֲרוּ גַּם הַמְּבוּכָה וְגַם הַשְּׁתִיקָה
וְגַם הַמַּעֲצוֹרִים
וְאַתְּ עֲדַיִן
מִקְטָעִים.
אני חש כאן לא רק באהבה לא ממומשת בין אותו בחור לאותה בחורה,אלא גם בהחמצה עמוקה יותר של החיים שחווה הבחורה עצמה.נוצר בינהם מרחק,שלולא היה נוצר,הבחור והבחורה יכולים היו לממש את אהבתם ולחוות את העוצמה ההיא ביחד.השיר הוא נוסטלגי,הבחור המתואר בשיר,בשל משברים שהוא עבר ועובר בחייו באותו רגע,(אולי אכזבות רבות אחרות,אולי חוסר יכולת למצוא קשר משמעותי בעצמו),נזכר באותה אהבה,שייתכן כי נחשבה בעיניו לדבר היחיד החשוב בחייו כבחור צעיר.
אבל המעצורים עדיין קיימים,לא רק אצל הבחורה כנראה,אלא גם אצלו.כוחו של המין,כאשר הוא פועל כשורה ,בהתאם למה שהטבע ייעד לו,הוא כוח משחרר ומעורר ויוצר,אבל כאשר הוא נפגם ,הופך להיות כוח מנוון ומדכא.ומה שהופך אותו לכזה היא תעלומת האישיות הסובלת המתוארת בשיר.
הבחורה היא עדיין מקטעים,כלומר משהו לא שלם וכזה שלא יהיה שלם לעולם בעיני אותו בחור.משהו שיישאר לא מובן,אולי לנצח.משהו מסתורי כמו החיים עצמם,משהו שימשיך לפעול כזיכרון מכונן בנפשו של הבחור במסעו דרך החיים,מסע אחר תשובה ומשמעות.
אירית שושני
שיר עצוב של אהבה שהוחמצה ושל זיכרון כואב. אבל היה רגע נדיר של השתוקקות הדדית. והוא עוד פועם
פנינה ברקאי
שיר מקורי וכן. אהבתי.