אפלולית בין שמשות / עודד פלד
אפלולית בין שמשות / עודד פלד
אַפְלוּלִית עֲרֵבָה לָעַיִן בְּשִׁלְהֵי קַיִץ בּוֹאֲכָה מַלְכוּת סְתָו
חֲמִימָה וּבְשׂוּמָה תַּחֲלֹף בַּדֵּי עֵצִים בִּפְאַת חָצֵר אֲחוֹרִית
כְּגַנָּב חוֹפֵז בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בִּשְׁלַל סוֹד לְזַנֵּב.
ניקוד: יאיר בן־חור
מעבר עונות מן הקיץ אל הסתיו, מעבר שמתרחש בחטף ובחפזה כהרף עין, והמשורר מצליח ללכוד אותו.
6 תגובות
נילי אמיר סגל
כמה! נעים לפתוח בוקר שבת בקריאת שיר מעולה כזה!!!
שחר
שיר יפה, עדין. מכושף משהו
דוד אדלר
לכאורה, מה עוד יש לחדש בתיאור הטבע שתוארו כה רבות ע"י משוררים כה רבים ברחבי העולם?
ווהנה "כְּגַנָּב חוֹפֵז בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בִּשְׁלַל סוֹד לְזַנֵּב".
מוטי
מזנב היא מילה ממקור תנכ"כי,שמשמעה להכות בחלשים ובנחשלים בזמן ההתקפה.כלומר להכות באלו
שאינם מצליחים להימלט בזמן תבוסה,בפצועים בעיקר.וזה מה שעושה האפלולית הנעה כמו גנב בחצר האחורית
וקוצרת חללים,שהם ככל הנראה העלים היבשים מן העץ.
תנועת העונות בטבע משקפת בעיני האדם את השבריריות שבעוצמה,את הזמניות שבעוצמה."מלכות" באה ומלכות חולפת ובכל מלכות יש משהו שונה וכל מלכות רוצה לאחוז בדברים ולשלוט בדברים,אך בסופו של דבר דינן של כל המלכויות אחד הוא.הזמן שבין המלכויות,זמן המעבר מאפשר הבחנות דקות בנוגע למה שמתרחש לאלו המסוגלים להתבונן בקפידה.בחולשתן המלכויות מסגירות את סודן ולזה מכוון המשורר.זמן של בין ערביים(בין השמשות)מאפשר לו למשורר לראות דברים שאחרת לא יכול היה לראות.והוא רואה זאת במקומות לא מרכזיים,אלא "בחצר האחורית".כל דבר שיכול להתגלות,יכול להתגלות ולהיתפס בכל מקום.בכל תופעה,אקראית,נסתרת ושולית ככל שתהיה.הסחות הדעת הרגילות של חיי אנוש אינם מאפשרים גילוי האמת הזאת.
האמת תתגלה רק במקום שבו אין רעש רקע תמידי והדמיון יכול לנוע על קרן אור.
דבר נוסף,עונות השנה,בייחוד קיץ וסתיו ידועות גם כמטאפורה לזמנים מסוימים בחיי אדם,שבו האדם החכם,המתבונן,מבשיל ומתחיל להרפות מכל מה שצבר ובעודו עושה כך גם מגלה סודות הנסתרים מאחרים.סודות שבדרך כלל אינם גלויים ומהירים להימלט מתפיסתו של האדם.האדם אינו במצב לתפוס אותם(תרתי משמע).לכן לעיתים,בהינתן תנאים מסוימים,המשורר נמצא במצב לנצל את ההזדמנות ולהשיג את החוכמה הזאת ועליו לעשות זאת לעיתים במיומנות הנראית בשיר אכזרית,ערמומית,הזינוב עצמו.
יש קשר דק בין השיר הזה של עודד פלד לבין השיר "זריחה" שפורסם כאן לא מזמן.המשורר עצמו חש כגנב המזנב בשלל "סוד".
למעשה קוצר את פירות הזמן באמצעות התבוננות מאוד מיומנת,שרק השתכללה עם השנים.
כמובן שהשיר הזה יכול להיות "סתם" תיאור טבע ואני סתם מגזים..אלו רק המילים האלו,"זינב","מלכות","גנב","סוד",קיץ","סתיו",שלא איפשרו לי סתם לומר "יפה".אבל בכל אופן זה באמת יפה.יפה באמת.:)
חגית מנדרובסקי
שיר יפהפה. עודד משורר ומתרגם נפלא 🙂
רחל בכר
אפשר לטעות ולחשוב שמדובר בשיר הייקו, אמנם לא עומד בקריטריונים של שיר יפני, אך הרגע השברירי והחולף שנלכד בעיני המשורר יכול בהחלט לשקף את דמותו (דמותנו) בת החלוף.
שעות בין הערביים ומותו של קיץ מעוררים בי עצב עמוק.
תודה על השיר היפהפה.