* / ענת דוברת־בן־עזרא

* / ענת דוברת־בן־עזרא
 
אֲנִי מִתְקַשֶּׁטֶת קְצָת
לִכְבוֹד הָרְגָעִים הָאֵלֶּה
 
לֹא מַמָּשׁ עִם
הַצָּמִיד הַגָּדוֹל
שֶׁתָּמִיד סִמֵּן לָךְ אוֹתִי יָפָה
אִמָּא
בְּכָל זֹאת לֹא לִהְיוֹת מַכְחִישָׁה אֶת הַסְּדִינִים הַמְעוּכִים וּפָנַיִךְ
הַצּוֹרְחִים כְּאֵב כָּעוּר
הַצּוֹרְחִים
הַפַּעַם
מְחָאָה סוֹפִית
מֻחְלֶטֶת
 
בְּכָל זֹאת
אֲנִי מִתְקַשֶּׁטֶת קְצָת
וּבָאָה אֵלַיִךְ
בַּיָּמִים הָאֵלֶּה
אוּלַי אַצְלִיחַ
לְהַזְכִּיר לָךְ שֶׁאֲנִי מַמְשִׁיכָה
וְקוֹרֶסֶת
מַמְשִׁיכָה וְקוֹרֶסֶת
 
מִלִּים שֶׁאַתְּ
מְנַסָּה לַשָּׁוְא
מִפֶּה חָרֵב
עִקֵּשׁ
חוֹתְכוֹת אֲוִיר
מְחֻמָּם
מִדַּי
אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנִּי דָּבָר
לֹא מוּבָן
 
אֲנִי מִתְקַשֶּׁטֶת קְצָת
כְּדֵי לוֹמַר לָךְ אֲנִי
פֹּה מִי שֶׁאֲנִי
וְלֹא אִשָּׁה אַחֶרֶת
הַבְחִינִי בִּי עֲדַיִן עַל
חֻלְשָׁתִי
עַל כֹּחִי
עַל גִּילִי עַל חִנִּי
 
נַבִּיט יַחַד אֵיךְ
אַתְּ חֲדֵלָה
לְאַט
וּמְבַקֶּשֶׁת
לְהָאִיץ
 
הֲלֹא
הָיִינוּ שָׁם כְּבָר
כְּשֶׁהָיִית כִּמְעַט שׁוֹמֶטֶת
וַאֲנִי הָיִיתִי צְעָקָה חֲרִיפָה
לִפְעֻלּוֹת שֶׁל חַיִּים
לֹא הָיְתָה לָךְ בְּרֵרָה
אֲנִי הֲרֵי רָצִיתִי
שֶׁתַּמְשִׁיכִי לָלֶדֶת אוֹתִי
לְלֹא הַפְסָקָה
לָלֶדֶת אוֹתִי
תָּמִיד
 
הִנֵּה אֲנִי מְקֻשֶּׁטֶת קְצָת
לֹא, אֵינֶנִּי מַכְחִישָׁה הַפַּעַם
נַבִּיט יַחַד אֵיךְ
הַצְּעָקָה שֶׁלִּי אֵינָהּ
נִשְׁמַעַת בַּפַּעַם
הַזֹּאת
אֵיךְ
אַתְּ חֲדֵלָה בַּפַּעַם הַזֹּאת
לִשְׁמֹר עָלַי
לִשְׁמֹר עָלַי
אִמָּא.

ניקוד: יאיר בן־חור

יחסי בת-אם ברגעי שפל והניסיון למצוא נחמה דרך התקשטות חיצונית. התקשטות שאולי תחלחל פנימה כסימן היכר.