הכאב הזה / עירית אבני־כהן
הכאב הזה / עירית אבני־כהן
אֵיךְ תִּשְׁמַע צַעֲקָתוֹ שֶׁל אֵיבָר
אֵיךְ תֵּדַע שֶׁהַמֵּצַח צוֹרֵחַ
שֶׁהָעֹרֶף צוֹוֵחַ
אֵיךְ תְּפַעְנַח זַעֲקַת כַּף יָד
וְהַכְּאֵב הַתְּהוֹמִי
אֵיךְ תַּחְדֹּר עָמְקוֹ
שֶׁכֵּן זֶה יָכוֹל לִזְחֹל
וּלְהִתְחַפֵּר
בִּתְהוֹמוֹת רְחוֹקוֹת
יוֹתֵר
וּכְכָל שֶׁיִּרְחַק הַזְּמַן
תַּעֲמִיק
לַקַּרְקָעִית הַנִּשְׁאֶבֶת
מַטָּה
עַד הֵד שַׁאֲגַת
נַפְשָׁהּ
הַמְנֻצַּחַת.
ניקוד: יאיר בן־חור
כאבי הנפש אינם נשמעים ועם זאת הם עמוקים ומותירים את הנפש מובסת.
9 תגובות
יורם סלבסט
איך, אם כן, אשמע?
לאה צבי (דובז'ינסקי)
זאת הבעיה בכאב הנפש הם לא ניתנים לתיאור ואיש לא שומע או רואה, שיר חזק העוסק בכאב הכל כך פנימי וכואב. תודה
אפי
מרגש !!!
לאה הרפז
"… הנפש המנוצחת…" הנפש האילמת תמיד מנוצחת בשל חוסר היכולת לזעוק.
מוטי
פעם קראתי שאותם מרכזים בדיוק במח מופעלים,בין אם מדובר בכאב רגשי ובין אם מדובר בכאב פיזיולוגי.אני אמנם לא מאיו קליניק,אבל ניכר שהשיר שואל שאלה שיש עליה תשובה ולא רק אצל מאיו קליניק. רק צריך לשים לב למילים ומה שהן אומרות.מה הן אומרות?
הן מדברות על כאב מתחפר. היכן כאב יכול להתחפר בצורה שכזאת שהוא כבר כמעט נמצא בכל מקום ולא מובחן במקום מסוים,שהוא אולי המקור שלו? בכל מקום במערכת העצבים ובכל מקום בגוף. כאב רגשי הופך מהר מאוד לכאב פיזי ולהיפך כמובן. כאב רגשי מובחן ככאב פיזי וכלחץ באזורים שונים בגוף. מכאן יוצא שהטיפול בשני סוגי הכאבים דבר ראשון יכול להיעשות באמצעות משככי כאבים. זאת, כמובן , לא דרך הטיפול המומלצת לאורך זמן, אם בכלל. משככי הכאבים נועדו לסמם את האדם ולמנוע ממנו לחוש את המציאות הפנימית וכתוצאה מכך גם את זאת החיצונית. השיר מדבר על הצורך לחוש את המציאות הפנימית כדי לאתר את "מקור" הכאב הרגשי בטרם הוא מכריע את הנפש והופך אותה למנוצחת. זאת דרכו של כאב, אם הוא לא מטופל בצורה נכונה ואם האדם אינו למד להתבונן בו ומתורגל בדרכי התבוננות נכונות, אז הכאב הופך להיות תהום בלתי נסבלת עבור האדם, תהום שהאדם שוקע בה בקלות.
אנשים יעשו הכל כדי להימנע מכאב שאין לו סוף, שהופך להיות כרוני. הם יכולים להגיב גם בכל צורה ואופן שבמצבים אחרים וודאי לא היו מעלים על דעתם,כולל באלימות כלפי עצמם וכלפי אחרים. יש אנשים שבחרו לסיים את החיים בשל כאב פיזי(שהפך להיות רגשי כמובן) ,משום שלא יכלו לשאת אותו יותר וגם לא את החיים. יש אנשים שבוחרים להתאבד בשל אותו כאב רק מהיבטו הרגשי.
תרופות הם,כמו שאומרים, עזרה ראשונה, אבל כאשר אלו לא מסייעות יותר, כדאי לשלב "תרופות" אחרות שעוזרות להפריד את האלמנט הרגשי מהאלמנט הפיזי במידה רבה ומסייעות להתבונן באלמנט הרגשי מעמדת ריחוק ניטרלית שמסייעת להפחית את כמות הסבל הקשורה בכאב מבחינה רגשית.
קצות העצבים משדרים לכמה מוקדים שונים במוח על כאב.בייחוד לאזורים מסוימים באונה הקדם מצחית. זאת הסיבה שאדם המצוי בכאבים אינו יכול לתפקד לאורך זמן כמעט לחלוטין, משום שהאונה הקדם מצחית שלו, שאחראית על התפקוד המיטבי הזה בחיי היום יום מבחינות רבות, אינה יכולה לבצע את מלאכתה, משום שהיא עסוקה תמיד בתגובה רגשית מועצמת שאינה מאפשרת יכולות קוגניטיביות גבוהות יותר של האזור.
בכל מקרה,לפני שמגיעים למצב הבא,-אפשר עדיין גם אחרי,אבל לא מומלץ- כדאי להתייעץ עם דוקטור גון קבט זין 🙂
וּכְכָל שֶׁיִּרְחַק הַזְּמַן
תַּעֲמִיק
לַקַּרְקָעִית הַנִּשְׁאֶבֶת
מַטָּה
עַד הֵד שַׁאֲגַת
נַפְשָׁהּ
הַמְנֻצַּחַת.
איך הוא מסייע לאנשים להתמודד עם כאב אפשר לראות בסרט הנדיר הבא מתחילת דרכו כחלוץ של שיטת המיינדפולנס במערב
בכל הקשור בשימושים רפואיים ובהתמודדות עם כאב. כל האנשים המצולמים יחד איתו בסרט התמודדו עם כאב כרוני מדכא ומה התוצאות אפשר לראות בסופו של הסרט.
https://www.youtube.com/watch?v=ma_ATGxe0Ro
הנה,שיר פרקטי מאוד ופרשנות פרקטית מאוד…:)
מוטי
הנה לינק נוסף,אפילו יותר טוב של הסרט השלם, הכולל בתוכו גם את עבודתו של הפסיכיאטר וההיפנותרפיסט דוד שפיגל עם נשים חולות סרטן(וסובלות כמובן מכאב).
אותי זה ריתק,כי באיזשהו מקום זה רמז לי מדוע,בין היתר, נשים חיות בממוצע יותר מגברים.
הנשים המתוארות בסרט,חיו בממוצע 18 חודשים יותר מנשים שלא השתתפו בקבוצת המחקר שניהלה שיחות שיתוף.
כשבוחנים זאת, נשים נוטות יותר לשתף אחת את השנייה בחוויות שלהן וחברות משתפות בנוגע לבעיות רגשיות הרבה יותר מגברים.אז הנה ההשערה: נשים חיות בממוצע יותר מגברים, משום שיש להן יחסי שיתוף טובים יותר עם חברותיהן מאשר לגברים עם חבריהם.:)
דווקא הנטיה הנשית "לעשות עניין" רגשי מכל דבר, היא נטייה שמסייעת להן. גם גברים עושים עניין מכל דבר, אבל זה לא בא בהכרח לידי ביטוי, כי הם ככל הנראה מדחיקים כלפי פנים ומסתירים זאת,אפילו מעצמם..זאת הכללה, אבל בגדול, היא יכולה להסביר את התוצאות של ההדחקה הרגשית וחוסר השיתוף מבחינת תוחלת החיים וגם הנטייה לאלימות(עצמית ואחרת)שהיא גבוהה יותר בקרב גברים מאשר נשים.
זהו.הנה הלינק:
https://www.youtube.com/watch?v=yKCFeRL49Es
מוטי
פעם קראתי שאותם מרכזים בדיוק במח מופעלים,בין אם מדובר בכאב רגשי ובין אם מדובר בכאב פיזיולוגי. אני אמנם לא מאיו קליניק, אבל ניכר שהשיר שואל שאלה שיש עליה תשובה ולא רק אצל מאיו קליניק. רק צריך לשים לב למילים ומה שהן אומרות.מה הן אומרות?
הן מדברות על כאב מתחפר. היכן כאב יכול להתחפר בצורה שכזאת שהוא כבר כמעט נמצא בכל מקום ולא מובחן במקום מסוים,שהוא אולי המקור שלו? בכל מקום במערכת העצבים ובכל מקום בגוף. כאב רגשי הופך מהר מאוד לכאב פיזי ולהיפך כמובן. כאב רגשי מובחן ככאב פיזי וכלחץ באזורים שונים בגוף. מכאן יוצא שהטיפול בשני סוגי הכאבים דבר ראשון יכול להיעשות באמצעות משככי כאבים. זאת, כמובן , לא דרך הטיפול המומלצת לאורך זמן, אם בכלל. משככי הכאבים נועדו לסמם את האדם ולמנוע ממנו לחוש את המציאות הפנימית וכתוצאה מכך גם את זאת החיצונית. השיר מדבר על הצורך לחוש את המציאות הפנימית כדי לאתר את "מקור" הכאב הרגשי בטרם הוא מכריע את הנפש והופך אותה למנוצחת. זאת דרכו של כאב, אם הוא לא מטופל בצורה נכונה ואם האדם אינו למד להתבונן בו ומתורגל בדרכי התבוננות נכונות, אז הכאב הופך להיות תהום בלתי נסבלת עבור האדם, תהום שהאדם שוקע בה בקלות.
אנשים יעשו הכל כדי להימנע מכאב שאין לו סוף, שהופך להיות כרוני. הם יכולים להגיב גם בכל צורה ואופן שבמצבים אחרים וודאי לא היו מעלים על דעתם,כולל באלימות כלפי עצמם וכלפי אחרים. יש אנשים שבחרו לסיים את החיים בשל כאב פיזי(שהפך להיות רגשי כמובן) ,משום שלא יכלו לשאת אותו יותר וגם לא את החיים. יש אנשים שבוחרים להתאבד בשל אותו כאב רק מהיבטו הרגשי.
תרופות הם,כמו שאומרים, עזרה ראשונה, אבל כאשר אלו לא מסייעות יותר, כדאי לשלב "תרופות" אחרות שעוזרות להפריד את האלמנט הרגשי מהאלמנט הפיזי במידה רבה ומסייעות להתבונן באלמנט הרגשי מעמדת ריחוק ניטרלית שמסייעת להפחית את כמות הסבל הקשורה בכאב מבחינה רגשית.
קצות העצבים משדרים לכמה מוקדים שונים במוח על כאב.בייחוד לאזורים מסוימים באונה הקדם מצחית. זאת הסיבה שאדם המצוי בכאבים אינו יכול לתפקד לאורך זמן כמעט לחלוטין, משום שהאונה הקדם מצחית שלו, שאחראית על התפקוד המיטבי הזה בחיי היום יום מבחינות רבות, אינה יכולה לבצע את מלאכתה, משום שהיא עסוקה תמיד בתגובה רגשית מועצמת שאינה מאפשרת יכולות קוגניטיביות גבוהות יותר של האזור.
בכל מקרה,לפני שמגיעים למצב הבא,-אפשר עדיין גם אחרי,אבל לא מומלץ- כדי להתייעץ עם דוקטור גון קבט זין 🙂
וּכְכָל שֶׁיִּרְחַק הַזְּמַן
תַּעֲמִיק
לַקַּרְקָעִית הַנִּשְׁאֶבֶת
מַטָּה
עַד הֵד שַׁאֲגַת
נַפְשָׁהּ
הַמְנֻצַּחַת.
איך הוא מסייע לאנשים להתמודד עם כאב אפשר לראות בסרט :
"healing and the mind:healing from within"
סרט זה מתאר את דרכו כחלוץ של שיטת המיינדפולנס במערב
בכל הקשור בשימושים רפואיים ובהתמודדות עם כאב. כל האנשים המצולמים יחד איתו בסרט התמודדו עם כאב כרוני מדכא מהסוג המתואר בשיר(דומה לו כמובן)
איתן .
אני מבקש לומר תודה מיוחדת למגיב החותם בשם מוטי, המשקיע רבות בביקורת שירה המעשירה את קוראי ליריקה . ושוב תודה רבה למגיב החותם בשם מוטי .
אוולין כץ
גם בחולי נפשי כמו בחולי גופני אין אור אדום המאותת את דהירתו של החולי.
עתים הוא מאובחן כאשר "הַכְּאֵב הַתְּהוֹמִי" כבר התמקם.
בינתיים הוא כבר הספיק להתנחל "יָכוֹל לִזְחֹל וּלְהִתְחַפֵּר בִּתְהוֹמוֹת רְחוֹקוֹת".
שאלה קשה נשאלת על יד הדוברת עירית אבני־כהן, איך לאבחן זאת מבעוד מועד בטרם ישמע "הֵד שַׁאֲגַת נַפְשָׁהּ הַמְנֻצַּחַת".