שירה

הרי את מותרת לכל אדם / שאול פורת

נובמבר 24, 2018 /

הַיּוֹם גֵּרַשְׁתִּי אֶת אִשְׁתִּי,
אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים וּבֵינֵינוּ נִצָּבוֹת שְׁנוֹתֵינוּ,
כּוֹפְפוֹת קוֹמָתָן, מְסִיטוֹת אֶת מַבָּטָן
קוֹלוֹת שֶׁל צְחוֹק וְרֵיחַ בִּשּׁוּלִים, וּלְחָיַיִם אֲדֻמּוֹת,
מְתִיקוּת חֻמָּהּ שֶל שְׁנַת הַפָּעוֹטוֹת,
וְיֵשׁ גַּם צְעָקוֹת אִלְּמוֹת, הַנִּבְלָעוֹת בֵּין הַקִּירוֹת,
חֲלוֹמוֹת מֻחְרָשִׁים,
אַהֲבָה וּתְשׁוּקָה שֶׁפַּעַם פָּעֲמָה,
שִׂמְחַת הַבְּחִירָה הַפְּשׁוּטָה מִתְפָּרֶצֶת
הַכֹּל עוֹבֵר עַכְשָׁו, נָמוֹג לוֹ וְנִמְחֶה,
מַבָּטֵינוּ נִפְגָּשִׁים, לֹא, לֹא עַכְשָׁו,
לִפְנֵי שָׁנִים,
שְׂפָתָיו שֶׁל הַדַּיָּן נָעוֹת מַהֵר, יוֹרוֹת אֶת הַמִּלִּים הַנָּכְרִיּוֹת,
חוֹתְכוֹת בִּמְהִירוּת אֶת הָאֲוִיר,
בָּרַבָּנוּת נְתַנְיָה,
אֲנִי מַתִּיר אֶת גִּטֵּךְ וּנְדָרַי,
אַתְּ כָּעֵת מֻתֶּרֶת לַכֹּל,
רַק בִּשְׁבִילִי אַתְּ אֲסוּרָה, וְכָל יָמֵינוּ שֶׁעָבְרוּ
אֲנַחְנוּ חִוְּרִים, וְאַתְּ הֲרֵי מֻתֶּרֶת,
וְכָל שְׁנוֹתֵינוּ נִצָּבוֹת בֵּינֵינוּ, נוֹתָרוֹת.

ניקוד: יאיר בן־חור

9 תגובות

  • רון גרא

    נובמבר 24, 2018 ב12:28 pm הגב

    שיר מרגש על גירושין, הרומז על בגידה, הרי היא מותרת לכל, אבל אסורה בשבילו-ניגוד מחלט.
    יופי של שיר,

    • עפרה בן-עמי

      נובמבר 24, 2018 ב6:11 pm הגב

      זהו הנוסח הקבוע של טקס הגירושין היהודי – מוכרז על האישה שהיא מותרת לכל גבר פרט לזה שמגרש אותה. לדעתי הצער בשיר אינו מרמז על בגידה אלא על שקיעתה של האהבה שהייתה ואיננה.

  • רחל בכר

    נובמבר 24, 2018 ב7:35 pm הגב

    רגע נראה כי "הַכֹּל עוֹבֵר עַכְשָׁו, נָמוֹג לוֹ וְנִמְחֶה" ולאחריו "וְכָל שְׁנוֹתֵינוּ נִצָּבוֹת בֵּינֵינוּ, נוֹתָרוֹת". הסיטואציה הבלתי נעימה של טקס הגירושין יוצרת בלבול. להרף עין דומה שהכל נמחה וככל שהתמונות מתבהרות מתברר שלא ניתן למחקן והן נותרות עדות לחיים שהיו קודם.
    שפתי הדיין נעות מהר, התחושה היא של הזדהות מצידו וקושי לכן הוא ממהר לסיים את התהליך, יורה מילים נכריות. מילים נכריות הולמות רגע זר לזוג . מילים שבטקס החופה וודאי נשמעו לאוזן הרבה יותר ברורות, נטפו דבש.

השאר תגובה