רו‍ֹמָנְיו‍ֹטִי / ניקולא יוזגוף־אורבך

יְהוּדִי
בֶּן אַלְפַּיִם שָׁנָה
לֹא יְהוּדִי כָּזָב
שֶׁגֹּרַשׁ מִסְּפָרַד וְגִבֵּשׁ יַהֲדוּתוֹ בַּמַּגְרֵבּ
לֹא יְהוּדִי שֶׁל פּוֹגְרוֹמִים וְהִתְעוֹרְרוּת לְאֻמִּית
מִן הַמֵּאָה הַתְּשַׁע־עֶשְׂרֵה, אַף לֹא עֶבֶד סְלָבִי מוּמָר
שֶׁהִתְגַּבֵּשׁ לִכְדֵי יַהֲדוּת מִזְרַח אֵירוֹפָּה.

יְהוּדִי
בֶּן אַלְפַּיִם שָׁנָה
נִצְחִי כְּמוֹ הַיַּהֲדוּת עַצְמָהּ
גַּלְעֵד אֵיתָן לְצַלָּקוֹת גָּלוּתָהּ מִמְּכוֹרָתָהּ
מִימֵי רוֹמָא הָאֲרוּרָה וְעַד קֵץ הַיָּמִים
שְׂרִיד אֱמֶת מִן הַחֻרְבָּן
שֶׁכָּל יַהֲדוּתוֹ,
לְהִתְקַנֵּא בָּהּ.