אינני אַבּוּ נוֹאַס / טארק טרביה
אֵינֶנִּי אַבּוּ נוֹאַס
וְאֵינִי בִיאָלִיק
חֲרוּזֵי יָגוֹן חִבַּרְתִּי
בְּשָׂפָה זָרָה
וּמֵעוֹלָם לֹא הִצְלַחְתִּי
לְעַצֵּב אֶת זֶהוּתִי הַנָּכְרִית:
הָאָמְנָם עֲרָבִי אָנֹכִי, יְלִיד סַכְּנִין, לְיַד הַמַּעְיָן
אוֹ
יְהוּדִי מְסוֹרָתִי הַמִּסְתּוֹבֵב בִּרְחוֹב יְרוּשָׁלַיִם בִּצְפַת.
דִּמְעוֹתַי הַתְּמִימוֹת
לֹא הֵעַזְתִּי לְהַזִּיל
מוּל פְּנֵי הָאַחֵר.
בִּקְצֵה הָעַיִן, הִתְבּוֹנַנְתִּי
בְּאֶלֶף מַרְאוֹת
בְּעֶזְרָתָן בִּקַּשְׁתִּי לְשַׂרְטֵט אֶת דְּיוֹקָנִי,
וְלֹא יָדַעְתִּי דְּמוּתִי, שֶׁהָיְתָה כִּפְרִי בֹּסֶר,
עָלוּב וְהַסְסָנִי.
4 תגובות
דן אלבו
מאוד אהבתי. מבוכה או שמא מועקה של מי שנמצא בין זהות אחת ברורה ומוהקת, לזהות חצויה ובין מי שחש זהות חצויה לזהות מרוסקת בת אלפי רסיסים.
לאה צבי (דובז'ינסקי)
שיר יפה ורגיש המחדד את תחושת הזהות החצויה, מאוד אהבתי !!
איה
שיר רגיש שמאד נגע ללבי, הדהד לי באיזה אופן את " אורן" של לאה גולדבג על כאב שתי המולדות, על הקושי בגיבוש זהות של גם וגם
אריק
אני חושב, שהומי באבא היה מרוצה מאוד מהשיר הזה, המבטא את העמדה הפוסטקולוניאלית, את סוגית המבט של השליט והמבט של הנשלט.
סוגית הזהות הכפולה, או כפי שצויין מעליי מרוסקת לאלפי השתקפויות, מעצימה את הבחירה הבינארית – אבו נואס או ביאליק, שהרי הארץ הזו מורכבת מעשרות שפות ולשונות.