המנופאית / ענת קוריאל
בְּתָאָהּ בַּשָּׁמַיִם אוֹחֶזֶת יוּלְיָה גוֹ'י סְטִיק
לְהַעְתִּיק מַשָּׁאוֹת, לְעַצֵּב אֶת הַבְּרִיאָה
עַד שֶׁהַסֵּדֶר הֶחָדָשׁ יְנַצְנֵץ וְיִהְיֶה
כְּכוֹכָבִים שֶׁהִתְמַקְּמוּ מֵחָדָשׁ בֶּחָלָל.
בְּיַלְדוּתָהּ לָמְדָה מְלָאכוֹת כַּפְרִיּוֹת
וְהִיא מְהֻפְּנֶטֶת מִן הַגֹּבַהּ וְהָעוֹלָם,
הַאִם יָצְאָה מִבֶּטֶן אִמָּהּ אוֹ מִתּוֹךְ עָנָן?
זְרוֹעַ הַהֲרָמָה הִיא יָדָהּ הָאֲמִתִּית –
הִיא תָּרִים טוֹנוֹת שֶׁל גּוּפִים
מְצֻפִּים בִּזְהֹב שֶׁמֶשׁ,
מַעֲבִירִים מַרְאוֹת שֶׁל רְחִיפָה
לְמִלּוּי זְמַנָּהּ שֶׁל יוּלְיָה
הָעוֹשָׂה בָּהֶם מִשְׂחֲקֵי יַלְדוּת.
ניקוד: יאיר בן־חור
11 תגובות
יאיר בן-חור
שיר מפתיע. אהבתי במיוחד את הפתיחה בעיצוב הבריאה והסיום במשחקי ילדות.
יפה!
עופר
מקסים,שיר מקסים ואופטימי
לאה צבי ( דובז'ינסקי)
שיר מקסים ענת יקרה, השילוב בין היום ובין תמונת הילדות. תודה !!
דן אלבו
בְּתָאָהּ בַּשָּׁמַיִם אוֹחֶזֶת יוּלְיָה גוֹ'י סְטִיק…
בהחלט אהבתי.
ובהומור מה, אשמח להצטרף למשחק בגו' סטיק עם יוליה, אם תאות להזמין אותי.
רחל בכר
לכל יצור עלי אדמות, שמור תא בשמים, אלא שליוליה הכוח שבין שמים לארץ וג'וי סטיק שהוא שרביט קסמים.
מה שהכשיר אותה לעבודות העל הללו הן דווקא עבודות הכפריות והארציות, שהרי עלינו ללמוד היטב את העולם הזה כדי לנסות לשלוט בעולמות אחרים.
בדיוק כמו כתיבתך הנפלאה.
אורית וולף
ענת, עונג גדול לקרוא שירה שכזו. תודה שאת משמחת ומאירה מחשבות ועוצמות חבויות.
אורית
עפרה בן-עמי
שיר תפילה נהדר! כן יהי רצון.
ענת קוריאל
תודה לכולם
אריק
ואני, אני נזכרתי באלתרמן וב"תוגת צעצועיך הגדולים", הטור הסוגר את שירו המופלא "ירח". אחר כך נזכרתי במחאת המנופאים, ומנופאית בעלת מבטא ברור, כמו של יוליה.
וכך מחשבתי התקדמה לה אל עבר שירי פעוטות וילדים ששם מועלים על נס בעלי מקצוע שונים, כמו: בוב הבנאי, ומצאתי בפרויקט בן יהודה את אוסף שירי הילדים/בעלי המקצוע של חנניה רייכמן שמתחיל תמיד ב: "אני". https://katzr.net/a634fb
ובכל זאת, מדוע "תוגת צעצועיך הגדולים" היא שעברה בי ראשונה?
מימד הסייבורגיות שעולה מהשיר. יוליה כבר מזמן איננה ילדה, היא המנוף עצמו, ההזדהות הטוטאלית של הסובייקט עם המכונה, הפיכת המכונה לסובייקט, אצלי לפחות, מעוררת עצב עמוק.
עם זאת, אפשר לקרוא שיר זה כשיר מד"ב מובהק, וכבר קראתי סיפורי מד"ב בהן תודעה אנושית מושתלת לגמרי ובאופן טוטאלי במכונה. [ אגב, גם ההיפך. מי שקרא את הסדרה הגדולה של אסימוב, מוסד וקיסרות, יודע בסוף הסאגה בת 10 ספרים בערך, דניל, שהוא רובוט בעל מוח פוזיטרוני, שהציל את בני האדם מעצמם [בתוקף 3 חוקי הרובוטיקה] מעביר את מוחו למוח של ילד שגודל במיוחד לצורך כך.
ואולי גם מכיל השיר אמירה "פמיניסטית" או מהדהדת את בני האדם שאמרו בבראשית: וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ.
בהחלט שיר מעניין, שרק כפשוטו הוא שיר על חלום שהתגשם ועל ילדה הנוהגת בכוחות טבע חזקים.
חגית מנדרובסקי
ואוו איזה שיר. וכל כך מתאים ליום האישה המתקרב. חיבוק ענק ענת המוכשרת, המיוחדת והמרגשת.
אליעז סגל
שיר חשוב – בימינו כשהממשק אדם מכונה והגבולות ביניהם מטשטשים
ועוד רובד נוסף עמוק לשיר שמצוי בפסיכה של יוליה. או שוב בממשק שלה עם המכונה