חשופית | דפנה פלדמן

תָּרִיחִי, תָּרִיחִי אֶת עַצְמֵךְ, הִיא אָמְרָה,
אַתְּ חֲשׁוּפִית בָּעוֹלָם
אַיָּלָה עִם עֵינַיִם קְרוּעוֹת לִרְוָחָה
כְּבָר מִיַּלְדוּת זֶה נֶחְתַּם.
 
זֶה קָרָה כְּשֶׁהָיִית עוֹד יַלְדָּה צְעִירָה
וּמֵאָז הוּא נִדְבָּק בָּךְ לָנֶצַח
אַתְּ מִסְתּוֹבֶבֶת עֵירֹם וְעֶרְיָה,
מְפַזֶּרֶת סְבִיבֵךְ אֶת הָרֵיחַ.
 
זֶה בְּלִיל שֶׁל רֵיחוֹת שֶׁל אֵדֵי אַלְכּוֹהוֹל
הוּא נִפְלָט מִכָּל תָּא בְּגוּפֵךְ
עֵץ חָרוּב, זֵעָה וְאַפְטֶר שֵׁיְב זוֹל
עוֹטֵף אֶת נוֹכְחוּתֵךְ.
 
וּכְמוֹ בְּעוֹלָם בַּעֲלֵי הַחַיִּים
אֶת הָרֵיחַ מִיָּד הֵם זִהוּ
הֵם הִגִּיעוּ בִּשְׁלַל צוּרוֹת וּצְבָעִים
וְאֶת מַזָּלָם הֵם נִסּוּ.
 
וְאַתְּ לֹא יָדַעְתְּ שֶׁאֶפְשָׁר לוֹמַר לֹא
לַמּוֹרֶה אוֹ לַמְפַקֵּד
וְלַמַּדְרִיךְ שֶׁאֵינֵךְ זוֹכֶרֶת אֶת שְׁמוֹ
מֻתָּר לָךְ לְהִתְנַגֵּד.
 
תָּרִיחִי, תָּרִיחִי אֶת עַצְמֵךְ, הִיא אָמְרָה,
אַתְּ חֲשׁוּפִית בָּעוֹלָם
אֶת נַפְשֵׁךְ שָׂרַט פֶּדוֹפִיל, יְקָרָה
לְעוֹלָם לֹא תִּהְיִי כְּמוֹ כֻּלָּם.