שירה

שלושה שירים / יובל גלעד

ספטמבר 18, 2021 /
* כָּחֹל־אָפֹר מֵטָלִי הוּא צֶבַע בַּיִת בֶּן שְׁתֵּי קוֹמוֹת עִם שֻׁלְחָן מִרְפֶּסֶת בְּלֵב כְּפָר שְׁוֵיצָרִי בּוֹ עוֹזְרִים לִבְנֵי אָדָם לְהַפְסִיק לִהְיוֹת. בַּיִת בְּצֶבַע רָקִיעַ אֵירוֹפִּי חָרְפִּי לְיַד מִפְעָל לוּבָּג לְיִצּוּר מְכוֹנוֹת הוּא הַמָּקוֹם בּוֹ מְקַבְּלִים אִשּׁוּר הַגָּעָה לְסַף כְּאֵב שֶׁמֵּעֵבֶר לוֹ הַקִּיּוּם לֹא אֱנוֹשִׁי. * עֲנַן נוֹצָה הוּא מַלְאָךְ חוֹסֵם בְּגוּפוֹ קַרְנַי שֶׁמֶשׁ קֵיצִית עָרִיצָה * לְעֵץ בַּסְּתָו אֵין כְּלוּם כְּמוֹ נַרְקוֹמָן וּמִכָּךְ נוֹבֵעַ יָפְיוֹ הַצָּלוּל

ניקוד: יאיר בן־חור

15 תגובות

  • אורנה ריבלין

    ספטמבר 18, 2021 ב9:27 am הגב

    אני אוהבת מאד את הקצרים של יובל גלעד . יש בהם מידה מדודה ודחוסה של אמיתות חיים . יישר כוח ליובל ויישר כוח לכם על פירסום יצירותיו המחזיקות אמת פנימית של החיים .

  • רחל בכר

    ספטמבר 18, 2021 ב10:57 am הגב

    אוהבת את שיריך החודרים לנבכי הנשמה.
    בשיר הראשון כאב וסבל רב אך הכותב בוחר לתאר בניין, לכאורה רגיל, בצבעים של רקיע אופייני למקום ולעונה, אותם שמים שיאספו לקרבם (?) את האדם שהגיע לסוף דרכו. בשלושת השירים מכנה משותף אחד של כאב וצער תחת מעטה של חיים התנהלים ברוגע ושלווה ואפילו יצירת מכוניות (חיים) בתוך הכאוס.

  • א אור

    ספטמבר 18, 2021 ב12:01 pm הגב

    משב אופטימי נפלא:
    מוות מבורך בהוספיס
    הקלה מפני החום
    ויופי צלול
    האם המשורר מאוהב?

  • מרגו

    ספטמבר 18, 2021 ב12:56 pm הגב

    ברכות לכם בליריקה, שחזרתם אלינו.
    קוראת בשירים האלה של י6בל גלעד והדמעות זולגות אלי

  • רון גרא

    ספטמבר 18, 2021 ב2:54 pm הגב

    תודה, וברכה שחזרתן.
    השיר הראשון אותי צמרר.
    חברה קרובה נלקחה אל סף סוף כאב ב26.2.2016-
    -ובשנה האחרונה תלמיד יקר,אהוב, במאי גם הוא הגיע לשם-אל סף סוף כאב.

  • עפרה בן-עמי

    ספטמבר 18, 2021 ב4:48 pm הגב

    יכולתי לשמוע את המשורר כמו מודיע לקוראיו: מעכשיו והלאה אלה ההגדרות שלי לבית הכחול, לענן ולעץ בסתיו. תודה למשורר על שלושה שירים מרגשים מאוד וברכות לכל מי שאחראיות ואחראים לשובו של כתב העת האהוב הזה.

  • אריק בנדק חביב

    ספטמבר 19, 2021 ב1:27 pm הגב

    שמח כמו כולם וכולם על שובו של האתר. שמח על הלבוש החדש שלו, צבעיו החדשים.
    שלושת השירים הם שירי מוות מובהקים. ככל הנראה קינה מחד גיסא והצדעה מאידך גיסא.
    הראשון התיאורי לגמרי מתאר את המקום אליו עולים לרגל המשתוקקים למות ולקחת את גורלם בידיהם באופן חד משמעי. היותו ליד מפעל מכונות רק מדגיש את "החומר" אל מול הרוח.
    הנר"נ [נפש-רוח-נשמה] העובר לקיום "לא אנושי" הוא המלאך המסתיר את השמש והעץ בסתיו [כי האדם עץ השדה] הוא אותה נר"נ הלומדת להסתדר ללא "החומר"
    וּמִכָּךְ נוֹבֵעַ
    יָפְיוֹ הַצָּלוּל

    שיר יפה, תודה.

השאר תגובה