רעיון / בני אטיאס

תַּרְנְגוֹל קוֹרֵא אֲנִי עֵר

רוּחַ בֹּקֶר מֹחִי מְהַרְהֵר

זֶרֶם הַמַּחְשָׁבוֹת מְפַרְפֵּר

רַעְיוֹן נוֹלָד

קוֹפֵץ לַמִּקְלֶדֶת לְהַקְפִּיאוֹ

כְּאֶפִּיטַאף כְּצִפּוֹר לְלֹא כָּנָף

כַּעֲשָׁשִׁית לֵיל סְלִיחוֹת

אֲנִי עוֹבֵר מֵחַלּוֹן לְדֶּלֶת

מִבִּטּוּי אֶחָד לְאַחֵר

ומַמְשִׁיךְ כְּחָרוּז עוֹבֵר

לְהַגִּישׁ אוֹתָם כְּזֵר

לָעֶרֶב הַמִּקְלֶדֶת תְּסַפֵּר

מַסָּעוֹ שֶׁל מְשׁוֹרֵר

גּוֹלֵשׁ פּוֹסֵחַ לֹא עוֹצֵר

7 תגובות

דן אלבו

ינואר 22, 2022 ב8:38 am הגב

"קוֹפֵץ לַמִּקְלֶדֶת לְהַקְפִּיאוֹ

כְּאֶפִּיטַאף כְּצִפּוֹר לְלֹא כָּנָף

כַּעֲשָׁשִׁית לֵיל סְלִיחוֹת

אֲנִי עוֹבֵר מֵחַלּוֹן לְדֶּלֶת"

את הבית השני אהבתי במיוחד.

סונטה לצלם. שימו לב – בתים 1 ו- 2 המפעיל [בעת 1 =טבע] הנפעל [בית 2 – המשורר]
והנה חלק ב – [הטטרצט] – תהליך היצירה ותוצאתו. תהליך היצירה, [בית 3 – הפעולה ה"פיזית"] התוצאה [בית 4, המקלדת]
הסונטה הארספואטית הזו צזכירה לי את "לא זכיתי באור" ואפשר למתוח קו היסטורי מביאליק ל – אטיאס.
השיר הנוכחי לטעמי, יפה מאוד. הן בדרך עיצובו והן בתפיסה ה"לא טרגית" ה"לא גורלית" של האמן את עצמו, את אומנותו ואת תוצריה.
אגב, זה יכול גם להיות שיר של צלם.