היקיצה הטרופה שלי / יהודה ויצנברג ניב
הַיְקִיצָה הַטְּרוּפָה שֶׁלִּי
מִפַּעַם לְפַעַם
בְּעֶטְיָם שֶׁל מְחוֹשֵׁי פַנְטוֹם
בִּקְצוֹת האֶצְבָּעוֹת
נוֹבַעַת מִכָּךְ
שֶׁאֲנִי תָּמִיד מְבַכֵּר לַעֲצֹר
אֶת שֶׁטֶף הַחֲלוֹמוֹת
דַּקּוֹת מִסְפָּר לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מַגִּיעַ
לְזִכְרוֹן יַלְדוּת
שֶׁאֵינִי מַצְלִיחַ לִשְׁכֹּחַ
וּבוֹ אָחִי טוֹרֵק בִּשְׁגָגָה
אֶת דֶּלֶת הַסָּלוֹן
עַל אֶצְבָּעִי.
ניקוד: יאיר בן־חור
8 תגובות
brachelb
לא ניכר כעס על האח, על אף שזה קרה בילדות וילדים נוטים לכעוס על מעשים, אפילו שנעשו בשגגה. ובכל זאת אתה מבכר להקיץ ולא לחוות שוב את הטראומה.
לאה צבי (דובז'ינסקי)
כאב פנטום הוא לרוב על איבר שנקטע וכאן הכאב הוא הפסקת החלום לפני תחושת הכאב, אהבתי את השימוש בכך, יש בשיר כאב ויש את הסליחה על מעשה ילדותי שנעשה בשוגג. תודה על השיר.
עפרה
שיר עצוב וחזק. לא הייתי בטוחה אם מדובר בחלום בהקיץ שבו אפשר אולי לשלוט, עם בוא כאבי הפנטום המזכירים את הטראומה שארעה, גם אם הדברים קרו בשגגה. אחרת, היקיצה הקבועה הזאת בטרם עת היא סיוט מתמשך. בכל מקרה, היה מעשה שנשאר בין הפוגע לבין הנפגע שהוא החולם שאינו משלים את חלומו, כי הכאב מתחיל לשוב אליו ולזעזע אותו.
איתן.
מצאתי את עצמי לאורך כל השיר החזק של יהודה. תודה לך על החוויה השירית שהענקת לי,
arikbenedekchaviv
והנה אנחנו נפגשים גם כאן.
שיר מקסים עם חיבור מרתק בין האצבע הקטומה לבין החלום המופסק.
יחד נווצר מכלול עדין של הווה-עבר/ מציאות-חלום
meguido2012
אהבתי. על כאב טריקת דלת על אצבע בילדות. מאוד מינורי ומלא תבונה.
אופיר מלכי
בין חלום לזכרון. קטן ענוג מלא חיבה.
מיקי הראל
בין מציאות לחלום, אתה נאבק בחלום שהוא זיכרון כאוב ואינך רוצה שיעלה שוב ויעכיר את החיבה שאתה רוחש לאחיך שטרק דלת על אצבעך בשוגג. האיפוק והחוכמה הם חוזקו של השיר.