שירה

על הזיכרון / חגית קופפר צ'רקה

אֲנִי אוֹחֶזֶת קְצֵה זְנָבוֹ שֶׁל נְחַשׁ זִכְרוֹנוֹת יָרֹק מִתְפַּתֵּל

זוֹ קְלִפַּת תַּפּוּחַ גְּרַנְד-סְמִית

מְרַקֵּד בְּקִרְקָס יָדָהּ  שֶׁל סָבְתָא

מְיֹעָד לְהִנָּגֵס בְּשִׁנֵּי חֲלָבִי

סָבְתָא חוֹבֶקֶת אוֹתִי בַּיָּד שֶׁל הַתַּפּוּחַ

(הִיא עַל הַ'פוֹטֵל' שֶׁלָּהּ, אֲנִי בַּעֲמִידָה רְכוּנָה)

בַּיָּד שֶׁל הַסַּכִּין מְגַלֶּפֶת שַׁלְשֶׁלֶת סִפּוּרִים רְחוֹקָה.

אָבְדָנֶיהָ מַלְעִיטִים אֶת אָבְדָנִי

וַאֲנִי נוֹגֶסֶת לוֹעֶסֶת בּוֹלַעַת

פּוֹעֶרֶת זוּג יַלְדִּיּוֹת

שֶׁל טֶרֶם הַכָּרָה בַּצֹּרֶךְ

לְהִתְפַּלֵּל עַל הַזִּכָּרוֹן

גַּעְגּוּעִים דּוֹהֲרִים כְּמוֹ מוֹשְׁכוֹת לְלֹא סוּס

מַתְרִיסִים עַל הָאַיִן

אִבּוּד שׁוֹבָב מְכַרְסֵם וּמַפִּיל

פֵּרוּרִים שֶׁל עָבָר

בִּשְׁעוֹן חוֹל זָחוּחַ

אוֹחֶזֶת בַּחֲלוֹם הַפָּתוּחַ

13 תגובות

  • arikbenedekchaviv

    מענין המעבר מהפרטיקולרי לדיון כמו פסיכו-פילוסופי ולירי על אובדן הזיכרון.
    נדמה לי שהמבט ה"משועשע" – איבוד שובב, למשל לא מצליח לבנות תשתית אירונית.
    מצא חן בעיניי השימוש ב"ילדיות" כתחליף לעיניים, הפיכת המטונימיה [או סינקדוכה במקרה דנן] לאמצעי הרטורי המרכזי.

  • mickyharel

    שיר נהדר. יש בו פער שובה לב בין התמימות הילדותית של נכדה אוהבת וקשורה לסבתה שזיכרונה הולך ונגוז, הנוגסת בתפוח שקליפתו משתלשלת כשלשלת סיפורי העבר של סבתה והיא פוערת ילדיות, הלו הן עיניה התמימות וממשיכה בנגיסתה, אבדניה של הסבתא מלעיטים את אבדנה. והסיום נפלא, אבוד שובב מכרסם ומפיל פרורי עבר בשעון חול זחוח
    אהבתי!

  • חנה תדהר

    כמה תמימות וגעגעוג יש בשיר הזה. ונחש הקליפה הזה. לאמחושבת שיש אדם שזה לא מעורר בו משהו.

  • איתן.

    שיר נהדר !!!! ואני חוזר פעם נוספת – שיר נהדר !!!!!!!!! רק חבל שיש שגיאות בניקוד . אביא רק דוגמא אחת. צ"ל הַסַּכִּין בשיר חסר דגש חזק באות ס' ובאות כ'. לצערי, יש עוד שגיאות ניקוד בשיר הנהדר !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

    • חגית קופפר צ'רקה

      תודה רבה על תגובתך זו, איתן. שגיאות הניקוד הרבות אכן מסיבות גם לי עגמת נפש. לא כך שלחתי במקור, ולא ברור לי כיצד התעוות בדרך…

  • brachelb

    האחיזה בקצה זנבו של הנחש הירוק מתקיימת התקווה ומשחקים משמרים את הקשר בין שני עולמות של הסבתא והנכדה.
    עולם הולך ונעלם ועולם שעון החול הזחוח והילדי.
    מאד אהבתי את השיר.

  • איילת שמעוני

    אהבתי, תמימות ואבדן מתערבבים, יחד עם חושניות בוסרית, והשיר מסתיים בחלום הפתוח שאחרי ההיעדר, כל כך יפה.

  • חגית קופפר צ'רקה

    תודה לכל המגיבים היקרים. מילותיכם משמחות ומרגשות אותי מאוד!

  • נעמי.

    חגית, בשירך הנהדר וכובש הלב חבל , שהנקדן לא הקפיד על הניקוד . . כבר במילה "תפוח" בשורה השנייה יש שתי שגיאות ניקוד. . בשיר שקראתי בשקיקה הפריעו לי השגיאות בניקוד..

  • bgnvנעמה...

    מצטרפת לדעה/ שהובעה כאן בנושא הניקוד, חבל ששיר בעל עוצמות ליריות ותכניות נפגם עקב שגיאות ניקוד.. כבר בשורה הראשונה צורם לראות את ניקוד המילה מתפתל בלי דגש קל באות פ' אחרי שווא נח… צורם להיפגש עם האות ת' (ע' הפועל בבניין התפעל) בלי דגש חזק באות ת'*

  • חגית קופפר צ'רקה

    מסכימה מאוד עם כל המגיבים לגבי הניקוד. לא כך שלחתי במקור, ולא ברור לי כיצד התעוות הניקוד בדרך לאתר. תודה!

השאר תגובה