על הזיכרון / חגית קופפר צ'רקה
אֲנִי אוֹחֶזֶת קְצֵה זְנָבוֹ שֶׁל נְחַשׁ זִכְרוֹנוֹת יָרֹק מִתְפַּתֵּל
זוֹ קְלִפַּת תַּפּוּחַ גְּרַנְד-סְמִית
מְרַקֵּד בְּקִרְקָס יָדָהּ שֶׁל סָבְתָא
מְיֹעָד לְהִנָּגֵס בְּשִׁנֵּי חֲלָבִי
סָבְתָא חוֹבֶקֶת אוֹתִי בַּיָּד שֶׁל הַתַּפּוּחַ
(הִיא עַל הַ'פוֹטֵל' שֶׁלָּהּ, אֲנִי בַּעֲמִידָה רְכוּנָה)
בַּיָּד שֶׁל הַסַּכִּין מְגַלֶּפֶת שַׁלְשֶׁלֶת סִפּוּרִים רְחוֹקָה.
אָבְדָנֶיהָ מַלְעִיטִים אֶת אָבְדָנִי
וַאֲנִי נוֹגֶסֶת לוֹעֶסֶת בּוֹלַעַת
פּוֹעֶרֶת זוּג יַלְדִּיּוֹת
שֶׁל טֶרֶם הַכָּרָה בַּצֹּרֶךְ
לְהִתְפַּלֵּל עַל הַזִּכָּרוֹן
גַּעְגּוּעִים דּוֹהֲרִים כְּמוֹ מוֹשְׁכוֹת לְלֹא סוּס
מַתְרִיסִים עַל הָאַיִן
אִבּוּד שׁוֹבָב מְכַרְסֵם וּמַפִּיל
פֵּרוּרִים שֶׁל עָבָר
בִּשְׁעוֹן חוֹל זָחוּחַ
אוֹחֶזֶת בַּחֲלוֹם הַפָּתוּחַ
15 תגובות
arikbenedekchaviv
מענין המעבר מהפרטיקולרי לדיון כמו פסיכו-פילוסופי ולירי על אובדן הזיכרון.
נדמה לי שהמבט ה"משועשע" – איבוד שובב, למשל לא מצליח לבנות תשתית אירונית.
מצא חן בעיניי השימוש ב"ילדיות" כתחליף לעיניים, הפיכת המטונימיה [או סינקדוכה במקרה דנן] לאמצעי הרטורי המרכזי.
mickyharel
שיר נהדר. יש בו פער שובה לב בין התמימות הילדותית של נכדה אוהבת וקשורה לסבתה שזיכרונה הולך ונגוז, הנוגסת בתפוח שקליפתו משתלשלת כשלשלת סיפורי העבר של סבתה והיא פוערת ילדיות, הלו הן עיניה התמימות וממשיכה בנגיסתה, אבדניה של הסבתא מלעיטים את אבדנה. והסיום נפלא, אבוד שובב מכרסם ומפיל פרורי עבר בשעון חול זחוח
אהבתי!
חנה תדהר
כמה תמימות וגעגעוג יש בשיר הזה. ונחש הקליפה הזה. לאמחושבת שיש אדם שזה לא מעורר בו משהו.
איתן.
שיר נהדר !!!! ואני חוזר פעם נוספת – שיר נהדר !!!!!!!!! רק חבל שיש שגיאות בניקוד . אביא רק דוגמא אחת. צ"ל הַסַּכִּין בשיר חסר דגש חזק באות ס' ובאות כ'. לצערי, יש עוד שגיאות ניקוד בשיר הנהדר !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
חגית קופפר צ'רקה
תודה רבה על תגובתך זו, איתן. שגיאות הניקוד הרבות אכן מסיבות גם לי עגמת נפש. לא כך שלחתי במקור, ולא ברור לי כיצד התעוות בדרך…
brachelb
האחיזה בקצה זנבו של הנחש הירוק מתקיימת התקווה ומשחקים משמרים את הקשר בין שני עולמות של הסבתא והנכדה.
עולם הולך ונעלם ועולם שעון החול הזחוח והילדי.
מאד אהבתי את השיר.
לאה צבי (דובז'ינסקי)
אהבתי את השיר, הוא מרגש והדימויים נהדרים, תודה
איילת שמעוני
אהבתי, תמימות ואבדן מתערבבים, יחד עם חושניות בוסרית, והשיר מסתיים בחלום הפתוח שאחרי ההיעדר, כל כך יפה.
חגית קופפר צ'רקה
תודה לכל המגיבים היקרים. מילותיכם משמחות ומרגשות אותי מאוד!
נעמי.
חגית, בשירך הנהדר וכובש הלב חבל , שהנקדן לא הקפיד על הניקוד . . כבר במילה "תפוח" בשורה השנייה יש שתי שגיאות ניקוד. . בשיר שקראתי בשקיקה הפריעו לי השגיאות בניקוד..
bgnvנעמה...
מצטרפת לדעה/ שהובעה כאן בנושא הניקוד, חבל ששיר בעל עוצמות ליריות ותכניות נפגם עקב שגיאות ניקוד.. כבר בשורה הראשונה צורם לראות את ניקוד המילה מתפתל בלי דגש קל באות פ' אחרי שווא נח… צורם להיפגש עם האות ת' (ע' הפועל בבניין התפעל) בלי דגש חזק באות ת'*
חגית קופפר צ'רקה
מסכימה מאוד עם כל המגיבים לגבי הניקוד. לא כך שלחתי במקור, ולא ברור לי כיצד התעוות הניקוד בדרך לאתר. תודה!
משורר
"מושכות ללא סוס" האם הכוונה "סוס ללא מושכות"? אשמח לדעת, תודה
חגית קופפר
היי, לא, הכוונה היא כמובן כפי שכתבתי. "סוס ללא מושכות" הוא מופע לגמרי רגיל ומתבקש, ב"מושכות ללא סוס" יש הפתעה. מופע שלחלוטין איננו מצפים לו. שים לב שהמושכות כאן מדומות לגעגועים ("געגועים דוהרים כמו מושכות ללא סוס…"). והמשפט הבא מדבר על התרסה. כלומר – ה"אין", הדבר שאליו מתגעגעים (אולי אפילו בלי להבין מהו) הוא הסוס שכל כך מתבקש בתמונת המושכות ה"דוהרות".
חגית קופפר
תודה רבה למגיבים היקרים. שמחה לבשר כי השנה יצא ספר ביכוריי "השם שלי מתחיל בחֵיק", לאחר שכתב היד זכה בפרס היצירה הספרותית לשנת 2022 של משרד התרבות לספרי ביכורים. לאחרונה זכה הספר בציון לשבח בפרס "פריחה מאוחרת" של מכון הקשרים והמחלקה לספרות עברית באונ' בן גוריון.
ניתן לרכוש את הספר (עם בונוס הקדשה אישית:) ישירות ממני, מוזמנים ליצור קשר בווטסאפ: 054-6703039. חגית