אופירי / קרן קולטון

אֲנִי עוֹטֶפֶת אוֹתָךְ בִּזְרוֹעוֹתַי וּמְעַרְסֶלֶת אוֹתָךְ בְּחֵיקִי.

אַתְּ מְפִיצָה חֹם.

הָרֵיחַ שֶׁלָּךְ מְדַגְדֵּג בְּאַפִּי.

בְּעֵינֵי רוּחִי אֲנִי רוֹאָה אוֹתָךְ

גְּדוֹלָה עַכְשָׁו, עֲדַיִן כָּל כָּךְ יָפָה –

הַנַּעֲרָה שֶׁתִּגְדְּלִי לִהְיוֹת, אַהֲבָתִי,

שֶׁתִּגְדַּל יַחַד אִתָּהּ.

עֶצֶב וְצִפִּיָּה עוֹלִים בִּי

לִקְרַאת אוֹתָהּ הַנַּעֲרָה

שֶׁלֹּא אוּכַל עוֹד לְחַבֵּק אֶת כָּל כֻּלָּהּ

בִּשְׁתֵּי יָדַי.

ניקוד: יאיר בן־חור