הימלטות / יאיר בן־חור
לִבְרֹחַ מִשְּׁבִי הַבַּיִת הַסָּגוּר
לְהִמָּלֵט מִמִּשְׁטַר הַיּוֹם וְהַשִּׁגְרָה
אֶל טֶבַע הַבְּרִיאָה, אֶל פִּתְחֵי מְעָרָה,
בְּלֵב הָרֵי סְדוֹם, הָרֵי הַחֹם.
לְהִתְבּוֹדֵד בְּבִקְתַּת עֵץ אַלּוֹן
לְהִתְפַּעֵל מִיפִי הַנּוֹף
לַעֲמֹד נִפְרָם מוּל אֵיתָנֵי הַטֶּבַע
לְהִשָּׁכַח, לְהִבָּלַע, לְוַתֵּר עַל קִיּוּמְךָ –
אֵיךְ רוּחַ הַמִּדְבָּר הָאֵימְתָנִית
מְשַׁקְשֶׁקֶת אֶת עַצְמוֹתֶיךָ
בַּחוֹלוֹת הַשְּׁזוּפִים, הָעֲצוּמִים
הָעָצְמָתִיִּים לְעֻמַּת מִדּוֹתֶיךָ –
וְלִשְׁתֹּק.
31 ביולי, 2020, י' במנחם אב, תש"ף
6 תגובות
ארז תהל-יונה
לעולם אל תשתוק יאיר. אתה כותב נפלא- שיר נפלא ואהוב עלי במיוחד💖
מיקי
שיר נהדר, לשתוק זה נפלא בעוצמה המדיטטיבית באופיו של השיר היפה הזה
לאה צבי (דובז'ינסקי)
פלאי הטבע ועוצמתם בהחלט יכולים להביא לשתיקה, שתיקה של פליאה של גודל עוצמת היופי, כך ממבטי אני מאוד מזדהה עם התחושה, שיר מאוד יפה ניתן להרגיש את העוצמה שבשתיקה. תודה רבה
איתן.
תודה לכותב על השיר הנפלא, שיר שהחזיר אותי לנעורי לפני למעלה משבעים שנה, אני ש"חטאתי" בשוטטות בפטרה וּבְרַגְלַי חיבקתי את נופי סדום . ושוב תודה למשורר, שהחזיר אותי "אֶל טֶבַע הַבְּרִיאָה, אֶל פֶּתַח הַמְּעָרָה" בה העברנו את הלילה.
רחל בכר
זו בריחה מבית סגור בשגרת יום יום חונקת, לבקתה ויתכן אפילו שקטנה במידותיה מהבית ובכל זאת מעניקה תחושת חופש. טבע במלוא תפארתו נחשף לעיניים רעבות לשינוי, הדובר חש מוגן מפניו, אך בו בזמן מאפשר להתפעל ממימדם ועוצמתם של איתני הטבע.
סדום, המקום בו התרחשה המהפכה, מחוללת אצל הדובר את אותו מהפך, שתיקה, הכרה בהיותו רק חלקיק מהכוח הענק הזה ששמו טבע.
arikbenedekchaviv
שיר יפה
הסיום דרמטי, בדיוק כמו שהוא צריך להיות.