שירה

כשהאמת דיברה / עילם אריאל

כְּשֶׁהָאֱמֶת דִּבְּרָה

לֹא הִקְשַׁבְתִּי. 

נִגַּנְתִּי יְצִירָה שֶׁל בַּאךְ בִּשְׂדֵה תְּעוּפָה

עַל פְּסַנְתֵּר צִבּוּרִי. 

בַּכְּרִיזָה הוֹדִיעוּ שֶׁזּוֹ קְרִיאָה אַחֲרוֹנָה, 

אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי בְּדִיּוּק בְּאֶמְצַע הַקֶּטַע.

צְעִירָה מֵהוֹלַנְד הִצְטָרְפָה אֵלַי

עִם הַצֶּ'לּוֹ שֶׁלָּהּ, 

וְיַחַד הִמְשַׁכְנוּ שְׁנֵינוּ בַּמַּסָּע הַרְחֵק מֵהָאֱמֶת. 

אֲבָל הַצְּלִילִים לָקְחוּ אֵלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁהֵם תָּמִיד עוֹשִׂים. 

10 תגובות

  • גלית פז

    אהבתי מאוד. במיוחד את-
    בַּכְּרִיזָה הוֹדִיעוּ שֶׁזּוֹ קְרִיאָה אַחֲרוֹנָה,
    אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי בְּדִיּוּק בְּאֶמְצַע הַקֶּטַע.

  • תמר קיכלי

    זה שיר כל כך יפה שהוא לא צריך איפור. גם בלי שהאמת דיברה אפשר היה לנוח ברגע מעל לצריך אל עבר ההשראה

  • עפרה בן-עמי

    הוקסמתי מהשיר. תודה!
    הפענוח שלי לגבי זהות האמת הקוראת בכריזה היה פוליטי, ברוח הימים האלה. יש וחיינו נקרעים בין הכריזה הציבורית שקוראת לנו לבין מה שיקר ללבנו באופן אישי, כמו התמסרות למוזיקה.

  • תמי

    אח, כמה נוגע
    התמונות מתחלפות, הכל קורה בין המילים הקונקטיות ואפשר שהן רק סימבול, המסע נשאר סתום ונותן מגוון אפשרויות לקריאה
    ואולי ברוח השיר הסיום יכול להיות קונקרטי במייטבו?

    תודה על שירך

    • מיקי

      שיר נפלא, בתפר שבין הקונקרטי, האמת לבין המוזיקה הנצחית המקבלת את הכבוד להוביל. הסוף יכול להתפרש כרצונו כי איש אינו מעוניין באמת… אהבתי

  • arikbenedekchaviv

    ארספואטיקה מקסימה, נקייה וצחה, נטולת "סבל ויסורים" טיפוסיים לאמנים שעוסקים בתהליכי היצירה שלהם.
    מצא חן בעיניי החיבור למוזיקה, כי ישנם אחרים שמשווים לציור, לפיסול [נתן זך ז"ל], אחרים מעדיפים לידה [רחל] או דרמה קוסמית [ביאליק].
    היסוד המינורי, המסע לאמת דרך האומנות – ומהי אמת? ומהי האמת? האם מתוך השיר עולה האמת?
    בובר כבר עסק רבות, וזה עוד לפני שהמושג "פוסטמודרני" נוצר על האמת שאיבדה את תקפותה, נצחון הסובייקטיביזם על האובייקטיביזם [זה אשם קאנט, לכאורה], בריבוי האמיתות במסתו "דעותיו הקדומות של הנוער".

השאר תגובה