שירה

שלושה שירים / אנה בניאל

שומר ראש 

זֶה הַנֹּהַל בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים

עִם פַּגִּים כָּל כָּךְ קְטַנִּים.

זֶה אוֹמֵר כַּמָּה שֶׁפָּחוֹת לָגַעַת

לֹא לְהָזִיז

הָרֹאשׁ עוֹד פָּרִיךְ, אוֹמְרִים הָרוֹפְאִים,

זֶה יִהְיֶה תַּהֲלִיךְ אָרֹךְ, 

תִּתְכּוֹנְנוּ לְרַכֶּבֶת הָרִים.

מִבַּעַד לְשִׁמְשַׁת הָאִינְקוּבָּטוֹר                                    

בֵּין צִנּוֹרוֹת וְחוּטִים 

חִפַּשְׂתִּי לַשָּׁוְא רֶמֶז מִמְּךָ                   

הַמְּכוֹנוֹת הִתְנַשְּׁמוּ בִּכְבֵדוּת

הָאוֹר הַכָּחֹל סִחְרֵר.

קנגורו 

זוֹ הַשָּׁעָה 

שֶׁלָּנוּ יַחַד.

הַלְוַאי יָכֹלְתִּי לָקַחַת אוֹתְךָ אִתִּי

בַּגֹּדֶל שֶׁלְּךָ תּוּכַל לְהַתְאִים  

לְכַף יָדִי

חֹם הַגּוּף שֶׁלִּי יָגֵן עַל לִבְּךָ. 

כְּשֶׁמַּגִּיעַ רֶגַע הַפְּרֵדָה, 

אֲנִי מְקַפֶּלֶת אֶת אֶצְבְּעוֹת יָדַי

כְּמַחְזִיקָה סוֹד. 

בַּחוּץ גֶּשֶׁם 

טוֹמֶנֶת אֶת יָדַי בְּתוֹךְ כִּיס הַמְּעִיל 

מְנַתֶּרֶת מֵעַל שְׁלוּלִית גְּדוֹלָה

מְדַמְיֶנֶת שֶׁאַתָּה פֹּה, שֶׁאֲנִי 

קֶנְגּוּרוּ.

אירוע

הַלַּיְלָה הִתְקַשֵּׁיתָ לִנְשֹׁם,

הָרֵאוֹת קָרְסוּ מִן הָעֹמֶס.

הִתְקַפַּלְתִּי בִּקְצֵה הַסַּפָּה, חִכִּיתִי

שֶׁיַּעֲלֶה הָאוֹר.

בַּבֹּקֶר הֵעִיר אוֹתִי בְּנִי הַגָּדוֹל

אִמָּא, לָחַשׁ,

נִגְמַר הַיּוֹם שֶׁל הַחֹשֶׁךְ.

ניקוד: יאיר בן־חור

9 תגובות

  • לאה צבי (דובז'ינסקי)

    שיר כל כך מרגש, הדוברת מצליחה להעביר את התחושות והרגשות ישר לקורא וזה יוצר הזדהות, תודה על שיר יפה ומרגש, אהבתי את הסיום האופטימי

  • arikbenedekchaviv

    אחד היתרונות הגדולים בשירה של משוררות עבורי כגבר היא היכולת לפגוש עולם שלם שאני זר לו לגמרי. השלישייה הזו, ברגישות גבוהה ובהעדר שימוש באמצעים אמוטיביים מוגזמים חשפה את הרגש של אנהות בסכנה.
    אני חושב שנעשה שימוש מרגש בכתיבה "תיאורית-עובדתית" והשימוש בטבע [גשם, שלולית] כדימוי לדמעות שלעולם לא תרדנה מבריק.
    הסיום המנחם, היות "לא לבד", היות אם תמיד…

השאר תגובה