שני שירים / יובל גלעד
*
רַעַשׁ מְטוֹסֵי קְרָב
בִּלְתִּי פּוֹסֵק
צָרִיךְ לְהוֹצִיא מֵהַדַּעַת
כָּל אָדָם
שֶׁיָּכוֹל לְצַיֵּר בְּעֵינֵי רוּחוֹ
יַלְדֵי אוֹיֵב
תַּחַת בֵּטוֹן
חֲסַר רַחֲמִים
כְּמוֹ בֶּן אֱלֹהִים
לוֹחֵץ עַל כַּפְתּוֹר
*
כְּמוֹ קוֹף בִּכְלוּב
מִתְכּוֹפֵף פִּתְאוֹם
מְכַסֶּה עַל רֹאשׁוֹ
בְּיָדָיו הַדַּלּוֹת
כִּי יֶלֶד זָרַק אֶבֶן
כָּךְ אָדָם רָץ
לְמִקְלָט כְּאִלּוּ
פְּצָצָה הִיא כּוֹחַ טֶבַע
וְלֹא יְלִידַת אָדָם
7 תגובות
זיוה נוי
יפה כתבת יובל גלעד .
תודה.
עמיר
יפה, ועצוב
מרגו פארן
תודה גלעד על מה שכתבת. תודה
אור א
שירים יפים במציאות כעורה
תודה
arikbenedekchaviv
התגובה הבסיסית לפחד.
איילת שמעוני
כמה נכון.
איתן .
תודה ליובל על השירים שדיברו אלי וכבשו אותי.