שירה

* / תמי קויפמן

אפריל 30, 2024 /

בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן אֲנִי נִצְמֶדֶת בְּעַקְשָׁנוּת לַנִּקָּיוֹן

שֶׁיִּקַּח אוֹתִי

מִמִּלִּים מְלֻכְלָכוֹת,

מִפּוֹלִיטִיקָה מְטֻנֶּפֶת,

מִצַּחֲנַת הַקְּרָב,

מֵרְחוֹבוֹת מְפֻחָמִים,

מֵרֵיחַ הָאֵשׁ, אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ.

בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן אֲנִי נִצְמֶדֶת בְּעַקְשָׁנוּת לַנִּקָּיוֹן.

בֵּינְתַיִם,

רְחוֹבוֹת הַזַּעַם בּוֹעֲרִים.

מִישֶׁהוּ בַּבֹּקֶר יְנַקֶּה

בִּשְׂדוֹת הַקְּרָב מַמְשִׁיכִים לֶאֱסֹף שְׁאֵרִיּוֹת חַיִּים

אַחֲרֵי הַפִּיצוּץ וְצַחֲנַת הַבּוֹאֵשׁ

מִתְקַלְּחִים

עַל מִי אַתֶּם עוֹבְדִים?

אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת בְּעַקְשָׁנוּת אֶת הַנִּקָּיוֹן

וּבוֹכָה

12 תגובות

השאר תגובה