שיר השלושה / רינה ענבר

יָצְאוּ מֵהַבִּנְיָן.

עִם דֶּגֶל לָבָן.

שְׁנַיִם נוֹרוּ.

שְׁלִישִׁי צָעַק: הַצִּילוּ.

הִצִּילוּ אֶת עַצְמָם,

אִישׁ לֹא הִצִּיל אוֹתָם.

סַאמֶר נֶחְטַף מֵהַלּוּל.

יוֹתָם תּוֹפֵף בְּלַהֲקָה.

אַלּוֹן הִסְפִּיק לִכְתֹּב:

הַמְחַבְּלִים בַּדִּירָה.

שְׁנַיִם נוֹרוּ.

שְׁלִישִׁי צָעַק: הַצִּילוּ.

גַּם אַחֲרֵי שֶׁהִצִּילוּ אֶת עַצְמָם,

אִישׁ לֹא הִצִּיל אוֹתָם.

יוֹתָם הָיָה מְתוֹפֵף.

בְּ-7 בְּאוֹקְטוֹבֶּר נֶחְטַף.

בְּהוֹדָעָה אַחֲרוֹנָה אוֹתוֹ בֹּקֶר

אָמַר: אִמָּא, אֲנִי נִשְׂרָף.

סַאמֶר עָבַד עִם אֶפְרוֹחִים.

אַךְ יָצְאוּ לָעוֹלָם. הוּא חָלַם עַל עָתִיד.

בְּבֹקֶר הַשִּׁבְעָה הַצָּלוּל, הַמַּחֲרִיד

סַאמֶר נֶחְטַף מֵהַלּוּל.

אַלּוֹן רַק חָזַר מִטִּיּוּל. הוּא אָהַב כַּדּוּר סַל.

עָמַד לִלְמֹד הַנְדָּסַת מַחְשְׁבִים.

הוּא הִסְפִּיק לִכְתֹּב לְאָחִיו,

שֶׁנִכְנְסוּ מְּחַבְּלִים.  

שְׁנַיִם נוֹרוּ.

שְׁלִישִׁי צָעַק: הַצִּילוּ.

אֲבָל גַּם אַחֲרֵי שֶׁהִצִּילוּ אֶת עַצְמָם,

אַף אֶחָד לֹא הִצִּיל אֶת סַאמֶר,

אֶת אַלּוֹן וְאֶת יוֹתָם.

יָצְאוּ מִנֶּגֶד

עִם דֶּגֶל לָבָן

אֶת אֲחֵיהֶם

 מְבַקְּשִׁים.

אַט-אַט צָעֲדוּ

לֹא הֶחֱלִיפוּ בִּגְדָּם.

וְעָמְדוּ עֲיֵפִים

מוּל חֲרַכֵּי צַלָּפִים.

הֵם הֵנִיפוּ שְׁלָטִים, הֵם זָעֲקוּ: הַצִּילוּ

אֲבָל גַּם אַחֲרֵי שֶׁעָשׂוּ אֶת הַכֹּל נָכוֹן,

הֵם נָפְלוּ. סַאמֶר, יוֹתָם וְאַלּוֹן.

בָּעֶרֶב (שִׁשִּׁי), הוֹדִיעַ דּוֹבֵר צַהַ"ל

לְאֻמָּה הֲלוּמַת כְּאֵב:  

כֹּחַ צָהַ"ל יָרָה בַּחֲטוּפִים יִשְׂרְאֵלִים

שֶׁזִּהָה בְּשׁוֹגֵג כִּמְחַבְּלִים.

הֵם נִקְלְעוּ לְאֵשׁ צוֹלֶבֶת.