אהבה / ארלט מינצר
אהבה / ארלט מינצר
1
אֵין לִי זְמַן לַכְּאֵב,
אוֹמֶרֶת הַבְּלוֹנְדִינִית הַתְּמִירָה
מֵהַפִּרְסֹמֶת בְּצַד הַדֶּרֶךְ.
2
פַּרְפַּר מְרַטֵּט כְּנָפָיו, מְהַסֵּס,
מְעוּפוֹ נִבְהָל מְחַפֵּשׂ,
נוֹשֵׁק לְגוּפְךָ.
3
רָצָה לְדַבֵּר עַל אַהֲבָה,
דִּבֵּר עַל עֲיֵפוּת.
4
זַ'קְלִין דֵה-פְּרֵה בְּכִסֵּא גַּלְגַּלִּים
כְּבָר לֹא תִּתְיַחֵד עִם הַצֵּ'לוֹ.
ניקוד: חני צפריר
ארבעה קצרצרים על אהבה, ובעיקר על היעדרה.
בראשון, הדוגמנית הבלונדינית בצד הדרך מייצגת את הרגעי והנהנתני, את בן-החלוף, שהוא האנטיתזה לאהבה המיוחלת.
בשלישי, הגבר שביקש לדבר על אהבה, כשל. ולבסוף, ז'ַקְלִין דֵה-פְּרֵה שחלתה בטרשת נפוצה, איבדה את התחושה באצבעותיה, ולא יכלה לממש עוד את אהבתה לנגינה.
רק הפרפר המבוהל מצליח להשאיר נשיקה ומן הסתם חומק לו.
8 תגובות
לי עברון-ועקנין
וואו, שיר מעניין מאוד בחלקיו וביחס ביניהם. הפרפר במיוחד נגע בי דווקא ברפרופו. (ולרפרוף כמו עייפות צליל פ"א רפה).
אוהד מרגולין
אני אוהב שכל תמונה עומדת בפני עצמה, אך מתכתבת עם השלם. יפה
אשר גל
ז'קלין דה פרה כבר לא מתייחדת עם הצ'לו אבל המנגינות שלו כל הזמן אצלה בראש. שם היא אף פעם לא הפסיקה לעשות איתו אהבה.
רוחה שפירא
שיר נוגע ומרגש.
אהבה זה כואב – לכן, לפרסומת הבלונדינית אין זמן בשבילה. דווקא הפרפר המרטט, מהסס, נבהל ומחפש – נוגע , כי לדבר על אהבה זה לא ממש לגעת בה. ז'קלין דה פרה אמנם "כְּבָר לֹא תִּתְיַחֵד עִם הַצֵּ'לוֹ." אך רוּחה וצליליה עדיין כאן.
זאב פלדינגר
כמשל על דבר שאוהבים ויש רצון וכשרון לעשותו, אך נבצר לעשותו, בגלל מגבלה חיצונית
ארלט
תודה לאשר, לי, אוהד, רוחה וזאב. שמחתי בתגובותיכם שגילו לי עוד טפח בשירי…. תודה גם לעורכות האתר, על הפירסום ועל הטקסט הנלווה לו.
חגית בת-אליעזר
פנים רבות לאהבה – ביטוים שונים לה : כאב, נשיקה, התייחדות – לפי הקטעים של השיר. האהבה באה עם שלילתה כמו חומר ואנטי-חומר: הבלונדינית מהפרסומת לא אומרת, הפרפר לא נושק, האיש העיף אינו מדבר על אהבה והמוזיקאית אינה לופתת בין רגליה את הכלי המענג.
ארלט
חגית, גם תגובה על שיר שכתבתי, בשבילי היא ביטוי של אהבה… תודה לך.