חיי / רון גרא
אֶת יָמַי
מָחָה כְּאֵב
אֶת מִלּוֹתַי
הַגֶּשֶׁם הַזַּךְ
מִלָּה אַחַר מִלָּה.
אֲדַבֵּר אֶל הָאַדְנְיוּם
אל הַצִּפּוֹר הַבָּאָה
מֵעֵבֶר לַיָּם
נוֹשֵׂאת עִמָּהּ
זֵכֶר דָּם
שֶׁכְּנָפָהּ זוֹהֶרֶת
וּמֵעֵינָהּ דִּמְעָה נוֹשֶׁרֶת.
אֲדַבֵּר אֶל הַיָּם
אֶל הַשְּׁחָפִים מִמַּעַל
אֶל הַמַּיִם אֲשֶׁר דְּמָעוֹת
הֻטְבְּעוּ בּוֹ.
ניקוד: יאיר בן־חור
10 תגובות
לאה צבי (דובז'ינסקי)
שיר עצוב, מרגש פואטי וכתוב נפלא !
דניאלה
שיר שובה לב ויפהפה. ים של דמעותת חיי כאב וצער ששקעו במצולות. היגוןת כמו גם התקווה נישאים על כנפי הציפור האוצרת זכרונות מרים – עיניה דומעותת אך במעופה אור ותקווה.
כנפה זוהרת. זעקת המשורר שידע מכאוב וסבל בחייו תהדהד בטבע, בצמחים, בציפורי הכנף ובמים הזכים.
מרגו פארן
שירת חיים נוגעת ללב, וציפור קטנה מנחמת וטובה. רגש עמוק מובע בשיר.
תמי
אני אוהבת את המקור של המשורר והשיח שלו עם הטבע, הסביבה, ואת הטמעותו בהם, השפעתו עליהם ושלהם עליו
שיח עם האני ועם העולם
איילת שמעוני
ציפור שבוכה, ימים שנמחים בכאב אחד, דמעות טבועות במים. יפיפה.
תמי
המקום
רוני גרא
תודה חמה על כל התגובות היפות
איתן
אהבתי את מה שקראתי.
orit carmel Refaeli
משגע כמה שעצוב, עצוב כמה שמשגע שירך היפהפה. אשמור לקריאה חוזרת.
מיקי הראל
כתיבה נהדרת.
שיח אדם עם ציפור עם הטבע, עצב וכאב שוקעים בו כמו דמעות הנופלות ונמזגות לים