שירה

ועכשיו? / רון גרא

שֶׁקֶט שֶׁאֵין בּוֹ

רִנַּת צִפֳּרִים.

רֶגֶל יְחֵפָה עַל רִצְפָּה

בּוֹעֶרֶת.

חֲבֵרָיו אָמְרוּ כִּי

עָתִיד הוּא לִהְיוֹת

חָשׁוּב.

הוּא לֹא חָשַׁב כְּמוֹתָם.

צָנוּעַ.

עָשָׂה לֵילוֹ כְּיָמִים.

לְאוֹרוֹ שֶׁל הַסַּהַר הִתְפַּלֵּל.

חֲלוֹמוֹ עַל בַּיִת קָטָן

אִשָּׁה,

יֶלֶד.

שָׁוְא חָלַם.

וְהוּא כְּבָר זָקֵן וְשָׂב

מְחַכֶּה לִמְנוּחַת הָאוֹר.

ניקוד: יאיר בן־חור

8 תגובות

השאר תגובה