שירה

ועכשיו? / רון גרא

שֶׁקֶט שֶׁאֵין בּוֹ

רִנַּת צִפֳּרִים.

רֶגֶל יְחֵפָה עַל רִצְפָּה

בּוֹעֶרֶת.

חֲבֵרָיו אָמְרוּ כִּי

עָתִיד הוּא לִהְיוֹת

חָשׁוּב.

הוּא לֹא חָשַׁב כְּמוֹתָם.

צָנוּעַ.

עָשָׂה לֵילוֹ כְּיָמִים.

לְאוֹרוֹ שֶׁל הַסַּהַר הִתְפַּלֵּל.

חֲלוֹמוֹ עַל בַּיִת קָטָן

אִשָּׁה,

יֶלֶד.

שָׁוְא חָלַם.

וְהוּא כְּבָר זָקֵן וְשָׂב

מְחַכֶּה לִמְנוּחַת הָאוֹר.

ניקוד: יאיר בן־חור

7 תגובות

  • meguido2012

    אהבתי, תמציתם של חיי אדם בקיצור נמרץ ובדיוק רב, רך, לטפני ומרגש.

    יֶלֶד.

    שָׁוְא חָלַם.

    וְהוּא כְּבָר זָקֵן וְשָׂב

    תודה

  • תמי

    רוני, מהי מנוחת האור? האם היא מה שנותר? האם האור היה ונמצא שם תמיד? השיר נע כמו מציאות וכמו חלום

  • איתן..

    "וְהוּא כְּבָר זָקֵן וְשָׁב מְחַכֶּה לִמְנוּחַת הָאוׁר", השיר כבש אותי , נגעה בלבי השורה האחרונה שדיברה אלי , כמי שמתקרב למפתנו של העשור העשירי.

השאר תגובה