שירה

דבר אינו מתכלה / עפרה קליגר

דבר אינו מתכלה / עפרה קליגר

דָּבָר אֵינוֹ מִתְכַּלֶּה
צַעַר וּכְאֵב הוֹפְכִים
לְעַשׁ כּוֹסֵס,
שִׂמְחָה וּתְשׁוּקָה,
שֶׁהֻשְׁתְּקָה –
לְאֶבֶן בַּזֶּלֶת.

דָּבָר אֵינוֹ מִתְכַּלֶּה
הוּא עוֹבֵר לְמָקוֹם אַחֵר.
אַהֲבוֹת שֶׁמֵּתוּ יַשְׁקִיפוּ בְּךָ
בַּחֲלוֹמוֹתֶיךָ;
מַעֲשֶׂיךָ, שֶׁנָּשְׁרוּ מִמְּךָ
עִם הַזְּמַן,
יְסַמְּנוּ אֶת עִקְבוֹתֶיךָ.

ניקוד: חני צפריר

בניגוד לתפיסה הניהיליסטית, השוללת הכול ואינה מכירה בוודאות כלשהי, עפרה קליגר אומרת בשירה שהדברים אינם מתכלים ואינם מתאיינים, אלא משנים את פניהם, צורתם ומשמעותם. לפיכך הרציונל שלה קובע כי המציאות משתנה ללא הרף, וגם הגוף המתכלה מותיר אחריו נפש הנפרדת מן הגשמי, בהמשיכה להתקיים

10 תגובות

  • אחו כהן

    שיר יפהפה, בהיר ומפוכח.
    אכן דבר אינו מתכלה. נהפוך הוא: נוכחותו של האין מתחזקת ומתעצמת, מפארת את מרחב החיים.
    כמו שאמרה רחל : "רק אשר אבד לי – קנייני לעד".

  • טל מ.

    שיר יפה ומרגש, גם אני מרגישה ששום דבר לא הולך לאיבוד, חוץ מהאמונה לפעמים

  • זאב פלדינגר

    אכן, אנחנו נוטים לחשוב שהרגשות והתחושות עוברות עם הזמן, אך הם נמצאים עדיין באיזשהו מקום בתודעה שלנו לנצח.

  • חיים

    הכותבת מביעה את רגשותיה באמצעות שני כללים שהם בעצם אחד שאותם למדה בפיסיקה
    1. החומר לא אובד הוא לובש צורה ופושט צורה
    2. האנרגיה לא הולכת לאיבוד היא לובשת צורה ופושטת צורה.

  • משה שיקו כץ

    מעבר יפה וחד מהפיזיקה הקונקרטית, חוקיה וכלליה – אל התחושות שבונות רגשות ורגשות המתבטאים כדימויים

השאר תגובה