הית'רו 88 / רונית ליברמנש
הית'רו 88 / רונית ליברמנש
הַתֵּעוּב הַקָּפוּא שֶלְּךּ שִסָּה בִּי אֶת מִפְלַּג
הַסַּמִּים. כּוֹשֶׁלֶת, נֶאֱבֶקֶת בְּמַגָּפַיִם
לוֹחֲצִים, עֲשָׂרָה אַבְזְמֵי כֶּסֶף שְׁתֵּי מִזְוָדוֹת קְרוּעוֹת, צְמִיד
עוֹר שָׁחֹר כְּמוֹ הָעוֹר. בֵּינָתַיִם מְרַיְּרִים עָלַי שְׁנֵי כַּלְבֵּי
רוֹעִים גֶּרְמָנִיִּים, הֶנְדְס אַפּ! פּוֹקֶדֶת שׁוֹטֶרֶת בְּמַדִּים וְאַחַר-כָּךְ
לַצְּדָדִים, שְׁנֵי אִירִים וְרֻדֵּי פָּנִים מַצְבִּיעִים עָלַי, מְחַיְּכִים, אֲנִי
סְמוּקָה הִיא בְּשֶׁלָּהּ, מִשְׁקֶפֶת עַל דֶּלְפֵּק נִירוֹסְטָה מַבְהִיק, עַכְשָׁו
חִסּוּנִים וְאִשּׁוּר יְצִיאָה, הָעוֹזְרִים הַמְּסוּרִים מְשַׁסְּפִים טַמְפּוֹנִים, קַלָּטוֹת
חֲדָשׁוֹת, גּוֹרְסִים אוֹתִי לְאֵפֶר וְאַחַר כָּךְ הוֹדְפִים בְּגַסּוּת
אֲדִיבָה. קָאט
הַמָּסָךְ יוֹרֵד וְרַק לְשׁוֹנוֹת הַכְּלָבִים
הָאֲדֻמּוֹת עוֹד
מְרַיְּרוֹת.
ניקוד: חני צפריר
השיר לקוח מתוך קובץ בכתובים העתיד לראות אור בקרוב
12 תגובות
לאה הרפז
היית צריכה לקרוא לשיר "הזיוט בהיטרו".. התיאור של הסיוט העולה מדרכה ומתח, יוצא מן הכלל, פרוק טמפוני ובאותה עת הפרוק שהם מפרקים אותך מצמרר. שיר חזק מאוד.
חיה
מעולה
חני
נראה לי כמו שיר בלשי ,המכיל את כל יסודות המתח הקלאסיים שממנו בנוי סרט פעולה משובח.
כץ אוולין
שיר חזק ומצמרר ברוב רובו. נראה כקטע של חלום בלהות או של סרט מתח. "צְמִיד
עוֹר שָׁחֹר כְּמוֹ הָעוֹר" ועוד " מְרַיְּרִים עָלַי שְׁנֵי כַּלְבֵּי
רוֹעִים גֶּרְמָנִיִּים" העבירו אותי למחזות רחוקים. מזכיר לי קטע מתוך שירו "לילה וערפל" של ז'אן פֵרָה ( משורר ומלחין יהודי צרפתי):
"בְּשַׂרְכֶם רַךְ הָיָה לְשִׁנֵּי כַּלְבֵּי הַשִּׁטּוּר." על פי תרגום שלי.
רחל בכר
שיר חזק.
השימוש בשילוב הצבעים כסף, אדום/ורוד, שחור עורר בי אסוציאציה של סרט סקס הארד קור, בשל הדימויים בהם משתמשת המשוררת כגון: אבזמים, שוטרים, צמידי עור וריר הכלבים המשחרים לטרף וכו' (מרגישה כבר צורך להתנצל שזו האסוציאציה שהתעוררה בי :-))
אבל התעוב הקפוא, ומשב הרוח הקר הנושב מהשיר מלמד על הריחוק הרגשי, על הניתוק מן הסצנה ולא ברור מי שואג קאט הבמאי, אולי הדמות שבשיר? למרות ההוראה החד משמעית, האיום נותר בעינו .
מקווה שלא חטאתי לשיר.
דוד אדלר
סצינת פתיחה של "סרט" אישי מאוד. הבמאי חוכך בדעתו אם לפתוח בתמונת הכניסה של האשה הזועמת על כל העולם לנמל התעופה (עוד קודם שיתבייתו עליה בשל התנהגותה החריגה הזו לוכדי הסמים?) ןאיך ומתי להציג לצופה איך רצה במחשבותיה סצינת הפרידה האישית והמסויטת שגרמה לה לעזוב את הארץ המנוכרת כל עוד נפשה בה (הַתֵּעוּב הַקָּפוּא שֶלְּךּ).
רונית
תודה לכל המגיבות/ים. הדוברת בשיר נחשפה, בראשונה בחייה, לפן הפחות חביב של אנשי 'הממלכה המאוחדת' – UK. ולא, היא לא הבריחה סמים, חו"ח. קוד הלבוש שלה היה חריג, כפי שניסתה להזהיר, מהשפה ולחוץ, הבת דודה הרחוקה של לא-חשוב-מי. ב- UK של שלהי שנות השמונים, די היה בעגיל דמוי מזלג ובמגפיים מאובזמים, כדי לעורר חשד. החוויה הייתה קשה מנשוא, מעליבה. רות סוף, כשהחיים פוגשים את הליריקה 🙂
זאב פלדינגר
קראתי את השיר שוב ושוב. אולי עשר פעמים. ובכל פעם ראיתי עוד דברים שלא שמתי לב אליהם. בלי ספק אקרא אותו עוד לא מעט פעמים
מנחם בן
מקסים. רונית ליברמנש היא מהמשוררות הטובות בישראל.
רונית
תודה רבה, מנחם.
רונית
מנחם, שימחת אותי עד מאוד.
אורנה ריבלין
מטלטל . כמו סרט אימה .
תודה רונית .