חמישה שירים מתוך המחזור "בית חמישי" / דיתי רונן
חמישה שירים מתוך המחזור "בית חמישי" / דיתי רונן
המחזור יראה אור במסגרת הקובץ "שיבת הבית ונדודיו" בשנת 2015
18.
כָּל הַלַּיְלָה חָלַמְתִּי אֶת
הַדִּמּוּי הַמְדֻיָּק שֶׁל אַהֲבָתִי.
דַּקָּה אַחַר דַּקָּה בָּחַנְתִּי נֻסָּחִים
מְשַׁחְזֶרֶת רֵיחוֹת, קֶצֶב, צְבָעִים
רוֹדֶפֶת בְּלִי הֶרֶף מִלִּים
מְמַיֶּנֶת בִּטּוּיִים.
שִׁירָה הָיְתָה בְּכָל מָקוֹם.
אֲפִלּוּ נְשִׁימוֹתַי נִמְדְּדוּ בַּחֲרוּזִים.
אוֹר הַשַּׁחַר מָהַל מִשְׁקָל אַחֲרוֹן.
הַשִּׁיר וְחַדּוּת הַזִּכָּרוֹן שָׁבוּ
לִמְקוֹמָם הַשָּׁגוּר בְּשֶׁקַע הַגָּרוֹן.
19.
שְׁמֵי הַבֹּקֶר צְלוּלִים וּגְבוֹהִים
שָׁעָה שֶׁכָּאן עַל פְּנֵי הָאָרֶץ
כּּחַ מְשִׁיכָה מְמַגְנֵט
אֶת חֲלוֹמוֹתֵינוּ.
בְּגוּף כָּבֵד אֲנִי מוֹעֶדֶת
עַל חֹסֶר הַמִּשְׁקָל שֶׁל הַלֵּב.
21.
גְּרוּרוֹת גַּעְגּוּעַי מִתְפַּשְּׁטוֹת בְּעַצְמוֹתַי
שׂוֹרְפוֹת אֶת הַבַּיִת עַל פְּתָחָיו.
אֲנִי מְסָרֶבֶת לְקַבֵּל אֶת שְׁלִיטַת הַגּוּף
עַל גַּג חַיַּי
אֲנִי צוֹפָה בַּצִּפֳּרִים,
גַּם הֵן מְקַנְּנוֹת.
הַאִם גַּם הֵן נוֹשְׂאוֹת אֶת כְּאֵב הֻלַּדְתָּן?
לוּ רַק יָדַעְתָּ כֵּיצַד לְהַחְזִיק בִּי
שָׁעָה שֶׁאֲנִי כָּל כָּךְ רְחוֹקָה
שָׁעָה שֶׁאֲנִי כָּל כָּךְ קְרוֹבָה
אֵלֶיךָ.
22.
אָמַרְתָּ:
סוּפַת שְׁלָגִים מִשְׁתּוֹלֶלֶת כָּאן.
בְּעַד הַחַלּוֹנוֹת הַגְּבוֹהִים
הַפּוֹנִים אֶל הָרְחוֹב
רָאִיתִי אֶת עֲצֵי הַתִּרְזָה
מִתְכּוֹפְפִים בָּרוּחַ וְהַשֶּׁלֶג
מַכֶּה בָּהֶם בְּעֹז.
אַחַר כָּךְ הָלַכְתָּ לְהִתְקַלֵּחַ
וְנִתַּקְנוּ אֶת הַשִּׂיחָה.
יָצָאתִי אֶל הֶחָצֵר. הָרוּחַ
עָמַד. שֶׁמֶשׁ מְאֻבֶּקֶת
שֶׁל לִפְנֵי הַפֶּסַח
חָנְקָה אֶת גְּרוֹנִי.
23.
אַתָּה עוֹמֵד מֵעַל הַגַּן
מְסַמֵּן אֶת הִבְהוּב הַזְּמַן.
כָּל מִי שֶׁנָּגַעְתָּ בּוֹ
נִשְׁאַר סָפוּן בְּדָפְנוֹת לִבְּךָ
כְּמוֹ אָבָק שֶׁנִּשְׁכַּח
בְּפִנַּת הַבַּיִת:
הַיַּלְדָּה שֶׁהָיִיתִי
שֶׁהָיְתָה לָאִשָּׁה שֶׁהָיִיתִי
שֶׁהָיְתָה לָאֵם שֶׁהָיִיתִי
שֶׁהָיְתָה לַסָּבְתָא –
כֻּלָּנוּ מִצְטוֹפְפוֹת עַכְשָׁו
לְגוּף דָּחוּס אֶחָד.
אֵיךְ כָּל הַיֹּפִי הַזֶּה
יִתְדַּפֵּק עַל חָזְךָ
כְּשֶׁתִּפְרֹשׂ אֶת זְרוֹעוֹתֶיךָ
לִקְרָאתִי בִּתְנוּעַת רְחִיפָה.
ניקוד: יאיר- בן חור
מחזור השירים של דיתי רונן, עוסק באופן שבו משתקפת האהבה כמו גם היעדרה, מבעד למושג "בית".
האוהבים משתנים בתוך הבית וכך משנים את תכולתו ואופיו. הסמלים משתנים תוך כדי הניסיון להגדירם. כך למשל, כד פרחים יכול לסמן ברגע נתון גודש, הרעפה, ובמועד אחר רגשי אשם. בגלל התמורות הקיצוניות, לא ניתן לאתר את הדימוי המדויק לאהבה – שכן האהבה קרובה ורחוקה ואף עלולה להעלות את הבית באש. הדמות הנשית בסוף השיר, מבטאת באופן נוגע ללב את השינויים והחלוף : בקרבה דחוסות בו זמנית ארבע פרסונות שונות, של ילדה, אישה, אמא וסבתא.
28 תגובות
טל. מ
רגיש מאוד, כתוב בדייקנות ובבהירות, המטען הרגשי מרטיט
ditironen
תודה טל, אדם צריך רגישות כדי להתרגש, ואני מתרגשת מתגובתך.
אביחי קמחי
שירה יפה, מדויקת, נוגעת וחודרת לגוף
ditironen
אביחי יקירי, תודה לך על קריאה מעמיקה ומפרגנת. זוהי היכולת הנדירה שניחנת בה – ואני בת מזל על שזכיתי להיות בין מי שעיניך צדה. תודה.
דוד אדלר
שירה יפה עם רגישות שירית לשונית מרשימה.
אהבתי השירים אך אהבתי במיוחד :
אוֹר הַשַּׁחַר מָהַל מִשְׁקָל אַחֲרוֹן.
הַשִּׁיר וְחַדּוּת הַזִּכָּרוֹן שָׁבוּ
לִמְקוֹמָם הַשָּׁגוּר בְּשֶׁקַע הַגָּרוֹן.
ditironen
דוד יקר,
שוב אתה מרגש אותי בתגובותיך ובתובנות המעמיקות שלך.
קלטת את הרגע המכריע בו היומיום שב לשלוט באמנות.
תודה לך.
תמרה אור סלילת
שירים המשורטטים בעדינות של ציור דיו יפני – מרמזים ונוגעים ומיד ניתקים וחולפים.
ditironen
תמרה יקרה,
התגובה שלך מרגשת אותי במיוחד, מפני שאני חשה חיבור עמוק לאמנות הזן ויש בדברייך רמז ותקווה לכך שהצלחתי להביא משהו מרוח האסתטיקה הזן בודהיסטית לתוך יצירתי האמנותית.
תודה לך מאד.
חוה כץ
אוהבת את שירי הבית שלך והנגיעות הנשיות בהבשלתם והשינויים וחלוף הזמנים והפיוס הטמון בהם…..תודה חוה כץ
ditironen
חוווווווהלה אהוווווובה –
הדיאלוג אתך תמיד מפרה אותי.
אין, אני אוהבת אותך כל כך.
ומתגעגעת להמשך דיאלוג.
בינתיים מחבקת מאד 🙂
אוולין כץ
מחזור שירים יפה ורגיש. לעקוב אחרי מחזור הזמן ותורותיו על האדם, במקרה הילדה המגיעה לבגרות להיותה אם וסבתא.
ditironen
אוולין יקרה,
השיר שבחרת להתייחס אליו מאד משמעותי מבחינתי –
אני מרגישה שהצלחתי לומר בו משהו עמוק על ההכלה של כל הישויות הקודמות בישות הנוכחית.
תודה ששמת לב.
ותודה על התגובה, ובכלל 🙂
ברכה רוזנפלד
דיתי יקרה, שירים יפים מאוד ומלאי רגש. לצרף יחדיו ארס פואטיקה ואהבה – בזה את מומחית., שהרי האהבה, את הזולת ואת עצמך, מולידה את המילים. מאחלת לך עוד הרבה שירים יפים ומרגשים.
ditironen
ברכה יקרה,
תודה רבה רבה רבה על הפירגון והמילים החמות – אני מעריכה זאת מאד מאד 🙂 במיוחד בהכירי את איכות כתיבתך ואת הסטנדרטים הגבוהים שלך.
שובתודה!
דיתי
ציפי זיו
דיתי יקרה, אני שבה וקוראת את מילות שיריך בצימאון ומרגישה רוויה מעוצמת התיאורים הצבעוניים.
אוהבת את הסגנון שסוחף אותי בתיאוריו למחוזות דמיוניים.
זכיתי להכירך ברחבת הריקודים . גם שם את נותנת פרשנויות תנועתיות עדינות ונשיות לכל תו וצליל,
חגיגה לעיניים וללב. התברכנו.
ditironen
ציפי יקרה,
איזה כיף לקרוא אותך –
לדעתי שווה לך להתנסות במדיה של הכתיבה, או במדיה אמנותית כלשהי, תראי איך את מחברת בין המחול הריקודי שלי מחול המילולי שלי – וכל זאת שעה שאת בעצמך יצירת אמנות.
תודה על התגובה, חיממת לי את הלב.
אוהבת מאד,
דיתי
iriseliyacohen
כה מרגשת הילדה שאת עדיין והנערה והאישה והאם והסבתא שאת עדיין. מחזור נהדר, אהובה
ditironen
תודה איריס יקרה –
כיף לקרוא אותך קוראת אותי
מחבקת חזק חזק, שלא נעזוב
לאה נרפז
דיתי יקרה, אוהבת את כל המחזור הנפלא הזה. את הדימויים הייחודיים שלך, השפה המדויקת את תאורי מזג האויר אך בעיקר בעיני זה שיר ש"זר לא יבין זאת" כלומר, גבר. זה שיר נשי מובהק עם תחושות הגוף, הרגשות והנפש. בעיקר השיר האחרון כל כך ריגש אותי איך כל הישויות הנשיות נדחסות בתוך גוף אחד ואיך האהב יוכל להכיל את כולן?
כֻּלָּנוּ מִצְטוֹפְפוֹת עַכְשָׁו
לְגוּף דָּחוּס אֶחָד.
אֵיךְ כָּל הַיֹּפִי הַזֶּה
יִתְדַּפֵּק עַל חָזְךָ
כְּשֶׁתִּפְרֹשׂ אֶת זְרוֹעוֹתֶיךָ
לִקְרָאתִי בִּתְנוּעַת רְחִיפָה..
אחד השירים הנפלאים שקראתי בזמן האחרון. תודה דיתי.
ditironen
לאה את מדהימה עם ההבחנות שלך והרגישויות האסתטיות והמגדריות שלך –
ובאמת השיר האחרון הוא סיכום של כל מי שאני, והוא יופיע בסוף הספר "שיבת הבית ונדודיו" (כמעט כתבתי "שיבת הבית ובניו" – לא רע בתור שם, אני צריכה לשקול להחליף את "נדודיו" ב"בניו")
תודה על התגובה – את מופלאה!
יערה בן דוד
דיתי יקרה, תודה על שיריך הנפלאים המיטיבים לעצב את החיבור המשכר של אהבה ושירה עם מגוון התחושות ואת הדמות הנשית הצומחת ועולה מרבדי הזמן בכל יופיה ומורכבותה. לכי בכוחך זה. שלך, יערה
ditironen
יערה יקרה –
הקריאה האינטליגנטית והרגישה שלך, מאצילה על הטקסט. זה לא מעכשיו, זה כבר שנים שאני עוקבת אחרי היכולת שלך לראות את הדברים בעד לדברים.
ואני כבר מחכה לשלוח אליך את הספר החדש שלי ("שיבת הבית ונדודיו", הקיבוץ המאוחד, ממנו לקוח המחזור הזה, שסוגר את הספר) וכבר סקרנית מאד מאד לקרוא את המטעמים שתעשי ממנו.
שמחה כל כך לשותפות הדרך –
דיתי
מיכל שדות
ואני הקטנה, הביינונית, קטונתי ליד כל התגובות הרגישות שהועלו כאן. ואין לי אלא להצטרף לכל אחת מהן.
מיכל שדות
ditironen
מיכל מיכל מה עשית מעצמך קטנה ובינונית – לא קטונת ולא בטיח!
את בהחלט יכולה להתהדר בקריאה החודרת שלך, שרואה בשירה חזות הכל.
ולמרות זאת, אני תמיד שמחה לקרוא את דברייך, גם אם הם מצטרפים לדברי אחרים.
תודה לך, יקרה!
רינה סולומון
יש שירים שאין לי מילים לתאר את התרוממות הרוח שהם גורמים לי. כאלו הם קובץ שירייך.
ditironen
רינה יקרה, איני יודעת איך זה רק עתה אני מגיעה לראות את תגובתך הנפלאה, המחזקת, מרוממת הרוח.
תגובתך מעידה עליך שאת עצמך בעלת שאר רוח –
שמחתי לקרוא אותך,
דיתי
רותי פרדס
דיתילה כ אהובה רק אתמול בחיבוק הגוף וריחותיו וברגעים אלו כרוח קרובה על אדן חלוני הנך
כל מעייני רגשו בקריאת שירייך הדיוק הסוחף המופלא ,המרמז מסעיר ופותח את מרחבי הדמיון
את מעניקה לי בנדיבות פתחים ,סדקים, שבילים המחברים ומתדפקים על דלתות ביתי גם
תודה לך אדם שכמותך על היותך
רותי
ditironen
הו רותילה רק עכשיו אני רואה את תגובתך, איך זה שנעלמה ממני ואני כל כך שמחה לקרוא אותה –
זו אני שכאדן קרובה אצל חלונך,
זו אני שמודה לך על היותך.
מחבקת באהבה ובתודה על מילותייך, ועל מי שאת,
דיתי