גַּן הַשַּׁיִשׁ / עודד ניב (נימקובסקי)
גַּן הַשַּׁיִשׁ / עודד ניב (נימקובסקי)
בֵּין עֲרוּגוֹת הַשַּׁיִשׁ
שׁוֹכְנִים רֵעַי מִשֶּׁכְּבָר
לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הֵם חוֹמְקִים מִתַּחַת לַמַּצֵּבוֹת הַכְּבֵדוֹת
– וְלֹא רַק בִּימֵי זִכָּרוֹן –
שׁוֹאֲגִים בְּשִׂמְחָה
מִתְחַבְּקִים, טוֹפְחִים עַל שֶׁכֶם
וּבָעֶרֶב, סְבִיב מְדוּרָה
לְלֹא הִסּוּס
פּוֹצְחִים בְּשִׁירֵי מוֹלֶדֶת
וְגַם סוֹבְבִים בִּמְחוֹלוֹת עַד כְּלוֹת
מַעֲלִים סִפּוּרֵי קְרָב בַּפַּעַם הָאֶלֶף
עִם תּוֹסָפוֹת קַלּוֹת,
מְקַנְּחִים בְּקָפֶה חָזָק וּמָתוֹק
מִפִינְגָ'אן מְפֻיָּח וְחָבוּט
הֵם נִשְׁאֲרוּ צְעִירִים מֵאָז
אוּלַי אֲפִלּוּ שָׁכְחוּ אוֹתִי עִם הַזְּמַן
אֲנִי – שָׁנִים קִמְּטוּ בִּי עִקְבוֹתֵיהֶן –
נִשְׁעָן אֶל הַמַּצֵּבוֹת
וּמִתְגַּעְגֵּעַ
ניקוד: יאיר בן -חור
מלחמה רודפת מלחמה, ואין למחול השדים הזה סוף. האויב עומד במריו, רק שמותיו מתחלפים. כל מלחמה גובה את מחיר הדמים שלה, דור אחר דור, וחלקות הנופלים בבתי העלמין מתקרבות־מתרחקות אל קו האופק. מי שהשתתף במלחמה או שתיים ונשאר חי, זכה אולי בחיים, אך חלק ממנו נשאר שם לתמיד, בין המצבות והפרחים.
עודד ניב
7 תגובות
אוולין כץ
שיר קשה המביעה את המציאות הניצבת בארץ. מלחמה רודפת מלחמה. והנופלים הולכים ומתרבים.
רינה סולומון
הדובר בשיר חי ונושם, צרור בצרור זיכרון מתמשך עם רעיו המתים.
שיר שמבטא את הוויתנו.
עפרה בן-עמי
קריאה אחת של השיר: הנופלים במלחמות נשארים צעירים לנצח בזיכרונם של החיים המתגעגעים אליהם – חוויה שרובנו מכירים ויכולים להזדהות עמה. קריאה שנייה: תמונה סוריאליסטית שבה המתים יוצאים מקבריהם וחוגגים, לא מודעים שנכלאו לנצח בגיל ובזהות הצבאית שבה נהרגו, כי לא זכו, כפי שזכה הדובר, שהזמן יותיר בהם עוד עקבות.
נילי אמיר-סגל
כמה חזק כוחן של מלים לבטא לא רק געגועים אלא עצב ואפילו אירוניה כואבת כל כך.
התמונה של המתים הקמים לתחיה כאילו ולא מודעים ל"קמטי הזמן" של רעם הכואב ומתגעגע אומרת הכל.
רחל בכר
בין ערוגות השיש, שימוש נפלא באוקסימורון המבטא את החידלון.
הפרידה המוקדמת מהחברים מעוררת את התהייה, מי בעצם יוצא נפסד, אולי דווקא אותם מתים שלצערנו , מדובר בחבורה גדולה, ממשיכים במסורת של הקומזיצים שמחים וחוגגים, שומרים על הגחלת, בעוד זה שנותר בחיים צריך לשאת את הסבל וההתמודדות עם הקושי שבהעידרם .
איתן ק.
אני קורא את השיר של עודד ניב ובאות אלי שורות משירו של אלכסנדר פן –
"ואם באחד הימים ,
יכפו על כולנו
מלחמת-לא-לנו –
תדבקו אח באח
וכונו התותח בדממה
אל מול פני המלחמה…….
והילחמו
בעד
הנגד!…."
אחו
שיר חזק ולא מתיפיף. מחניק בגרון.