רָעָב / דניאל גרינפלד
רָעָב / דניאל גרינפלד
קוּם וְהִזְדַּקֵּף וּבוֹא בַּשֵּׁל בִּשְׁבִילִי
תָּזִין אֶת בִּטְנִי
תַּרְחִיב אוֹתָהּ עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא
וְתַרְחִיב אוֹתִי.
תָּזִין אֶת רַחְמִי
תֹּאהַב אֶת כָּל כֻּלִּי
עַד שֶׁהָרַעַשׁ יִשְׁקֹט
עַד שֶׁהַבֶּטֶן תַּפְסִיק לְכַרְכֵּר
עַד שֶׁהַגּוּף יֶחְדַּל מִלְּהַרְגִּישׁ
רָעָב.
ניקוד: יאיר בן – חור
זָן, הזן, תזין. את הרחם ואת הבטן ואת האש "ואת כל כולי". זה הציווי המרכזי בשיר. בדומה לברכת המזון, שם האל הוא "אֵל זן ומפרנס לכול", יוצרת הדוברת צימוד בין תשוקה/ארוטיקה למזון. הצימוד הזה עתיק יומין. פעמים רבות מוזכר בתנ"ך מקור כוחו של האוכל כמעצב היחסים בין המינים. מלידה ועד מוות נטען המזון במשמעויות גופניות-רגשיות, הנסבות על רעב, כאשר השיר ממחיש כיצד "אהבה" היא בה בעת הרצון לבלוע כמו גם הרצון להיבלע.
3 תגובות
תמרה אור סלילת
יפה מאד. גם מתאים לדור הגברים הבשלנים… היפוך על האמירה הקלישאית שהדרך ללב גבר עוברת דרך קיבתו, לכן אהבתי.
עפרה בן-עמי
השיר יפה ונוגע ללב. בעיני הוא מבטא את המצב הנפשי שבו נשים מרגישות לפתע שהן זקוקות להתמלא בעובר כדי לשכך איזה רעב פנימי, בין גוף לנפש, ושמקורו לא בהכרח מובן. שם השיר, סופו והפנייה אל בן הזוג – "תאהב את כל כולי עד שהרעש ישקוט" – מוסיפים עבורי את הרובד שעניין אותי בשיר.
רינה סולומון
הרעב לתחושת המלאות שרק הגבר, בשיר היפה הזה, יכול למלא, מובנת, נוגעת ומרגשת
באופן שבאה לביטוי בשיר. ומכיוון שאני כותבת את תגובתי כשגשם יורד, אז האסוציאציה שלי היא שהדוברת בשיר מבקשת את גשמיו של הגבר, שיזין אותה, יפרה וישקיט רעבונה, כמו הגשם לאדמה.