פרֵדה / יוני גבריאל
פרֵדה / יוני גבריאל
עֶרֶב מִשְׁתַּטֵּחַ
עָנָן נוֹטֶה לִמְעֹד
שְׁלוּחוֹת בְּרוֹשִׁים חַדִּים
בֵּין כְּפַר הֵס לְתֵל מוֹנְד.
רַק אוֹר מַצְהִיב בַּחֶדֶר
קָסֶטוֹת בְּהָמוֹן
צִיּוּצֵי פִּינְקִים
וְרֵיחַ קִנָּמוֹן.
ניקוד: יאיר בן -חור
שירו של יוני גבריאל, "פרֵדה", מתאר את סוף היום, פרֵדה מטפורית מן היום שחלף והשיבה לבית המצהיב. שני בתי השיר עוברים מן הכללי אל האישי, מן החוץ אל הפנים: הבית הראשון מאניש את הערב שיורד ומתאר את הנוף והסביבה לעת ערב, ואילו הבית השני מתאר את שקיעת היום בחדר הפרטי.
6 תגובות
יעל הלוי
אהבתי את השיר 🙂 חשבתי על כך שבזמן של פרדה פתאום כל מיני דברים הופכים ברורים וחדים ובעלי משמעות רגשית, לפעמים ברורה יותר (כמו ערב משתטח, ענן נוטה למעוד) ולפעמים יותר מרומזת, כמו בבית השני.
טל
הרבה אוירה במעט מילים, יפה
זיוה גל
יפה. מעוצב מאוד מוקפד.
אוהבת את התנועה הפלסטית ההתכנסות של חוץ ופנים, החושים
(ראיה, מישןש, ריח, שמיעה), הקצב. כמעט מזמין לרקוד.
הבית הראשון זרק אותי לאלתרמן
דוד אדלר
שיר יפה
רינה סולומון
חוויה , פשוטה לכאורה, מועברת בשיר לירי יפה.
האנשה של הטבע בבית הראשון בתיאורים יפים, ומציאות כפי שהיא בבבית השני.
"רק אור מצהיב בחדר" – מבטא איפוק ועמעום רגש הפרדה.
רחל בכר
מטאפורות יפות ומקצב עולה ויורד במספר הצלעות וחרוזים נאים. מה עוד יכול לבקש האדם?
שיר שממלא אותי הנאה.
תודה.