שיר ראשון בבית / סמדר שרת
שיר ראשון בבית / סמדר שרת
כַּמָּה טוֹב לַעֲקֹב מִקָּרוֹב
אַחַר הָאוֹר הַמִּשְׁתַּנֶּה
אַחַר הַצָּהֳרַיִם.
הַיּוֹם חוֹלֵף, הַצִּפֳּרִים בָּאוֹת
הָעֲנָפִים נָעִים קַלּוֹת
בַּחַלּוֹנוֹת, הַוִּילוֹנוֹת
מְטַפְטְפִים אוֹר חֲלָבִי
הַכִּסֵּא מְקַבֵּל אֶת
קַו הַמִּתְאָר שֶׁל גּוּפִי
הַסְּפָרִים, הַמּוּזִיקָה, הָעֵטִים.
מַמְתִּינִים.
ניקוד: יאיר בן־חור
השיר מדבר על אושר. אולי רגעי ואולי התחושה שפקדה את הדוברת בתום מאבק ממושך, כפי שיכול להשתמע מן השם, "שיר ראשון בבית", ואולי פשוט שלווה לאחר נדודים. המצלול עדין – לעקוב / מקרוב, ענפים / מטפטפים וכיו"ב – חריזה פנימית בחלקה שמעבירה תחושה של זרימה לא מאומצת ושל כתיבה לא מאומצת. שתי השורות האחרונות, שעניינן המתנה, עשויות להתפרש כהמתנה דרוכה לתנאים בבית שיאפשרו יצירה או לאופן הבלתי אמצעי שבו חווה הדוברת את העולם שסביבה.
13 תגובות
יעל
תודה על השיר, הכניס אותי לאווירה נינוחה וביתית
ד"ר עודד ניב (נימקובסקי)
שיר יפה בגלל פשטותו. מאחורי המילים הבנליות לכאורה מסתתר כאב על 'יובש יצירתי'/ על החלמה ממחלה או פציעה /חזרה הביתה ממרחקים. לא משנה. איש-אישה על פי הבנתו. והמסר חזק.
יורם
יפהפה! אווירה שלווה ונעימה, אבל לא בקיטש. אני יכול לחוש את השעה הזו ולהזדהות. תודה!
זיוה גל
התבוננות יפה פנימית וחיצונית והאחד משליך על השני
בתהליך של הסתגלות לאור, המשתנה ומשנה את הסביבה.
"הָאוֹר הַמִּשְׁתַּנֶּה
אַחַר הַצָּהֳרַיִם."
"הַכִּסֵּא מְקַבֵּל אֶת
קַו הַמִּתְאָר שֶׁל גּוּפִי …"
ניסים ברכה
שיר מקסים. ומכיוון שהיתה לי הזכות להכיר את הבית, ואת הכיסא, החלון ואפילו העטים אני יכול לומר שמדהים איך שתארת את התחושה.
דב
עקבתי אחרי המסלול של האור הפעיל והאור המתון החודריםן אל תוך הבית ואשר מאירים את שירך היפה
רן עזר - ידיעות אחרונות
מקסים. שלווה ויובש מטפטף
רינה .
פשוט, נעים, מנחם ומעורר ציפיה לבאות.
כיף לקרוא.
עמירם לורד
האור החלבי הנוטף מהווילון, לקראת ערב, כמו מכין אותנו לחושך הבשרי של הלילה הנוסף ללא בן זוג ומשפחה. תנועת הענפים הקלה בצמחיה (נוכח נחיתת הציפורים, לקראת השקט שלהם והשינה,) אומרים כי אלו ציפורי שירה ויניקה, פשוש, יונק הדבש, צופית וכל היותר בולבול, או דרור, ציפורי שיגרה. אפורות. אין מדובר בעורב – שיבשר על המוות והאסון, על השינוי, סתם יום של חול. והציפייה לרוחניות שבספרים, במוזיקה ובכתיבה כשהגוף כבר ריק מבשר, רק קווי מתאר. אור של סוף היום רגע לפני חושך האין חיים.
נילי אמיר-סגל
אהבתי מאוד את סיום השיר ואת ההמתנה המוכרת כל כך לכל כותב…כל השיר מבטא שלווה שהושגה כנראה לאחר תקופה לא קלה וזה משתמע מכותרת השיר.
תודה
אחו כהן
שיר ראשון בבית,שהוא גם בית ראשון בשיר.
מבטיח ומקיים גם יחד. נפלא. אמתין לשיר הבא. תודה.
רחל בכר
התחושה שהמשוררת הגיעה אל המנוחה והנחלה.
כל התנאים מתקיימים כדי שהמוזה תופיע, אבל מוזה, כמו מוזה, אינה זקוקה לאמצעים כנראה
דרכה הפתלתלה והעיתוי לא תמיד תואמים לזה שתוכנן עבורה.
טובי לין
מצטרפת למילים החמות שלעיל. מתחברת לדברים. לכשעצמי, נהניתי גם מהטמפו הנינוח של השיר.
יש כאן הנאה, אושר, התפעמות מהפשוטים שבדברים, שלווה ויצירה
כולם יחד וכל אחד לחוד. במילה, אוהבת .