באביב הזה / עפרה קליגר
באביב הזה / עפרה קליגר
בָּאָבִיב הַזֶּה נִדְחַק כּוֹכָבִי וְהֵגִיחַ
מִתּוֹךְ עֲנָנוּת כְּבֵדָה.
נִדְחַק וְיָצָא וּפָקַע אֶת נַפְשִׁי
מִקְּלִפָּתָהּ לִרְאוֹת
אֵיךְ הָעוֹלָם נוֹבֵעַ בַּחוּץ.
בָּאָבִיב הַזֶּה הִנְחַנִי כּוֹכָבִי
לְגַלּוֹת אֶת הַנְּקֻדָּה הָאַרְכִימֶדִית,
לְהָרִים אֶת קְדֵרַת הַחַיִּים
מֵעַל לְרֹאשִׁי
וּלְהַלֵּךְ מִבְּלִי לִמְעֹד.
כָּעֵת רַגְלַי נוֹהוֹת אֶל לֵב הַדְּרָכִים
שֶׁהָיוּ מֵאָז וּמִתָּמִיד
גְּלוּיֵי עֵינַיִם וּפְעוּרִים לְפָנַי
עַד אֶפֶס קָצֶה
וְלֹא יְדַעְתִּים.
ניקוד: יאיר בן־חור
שירהּ של עפרה קליגר מתאר תקופה בשנה ביחס לנפש האדם. באביב הכול פורח סביב וגם החיים קלים יותר, קודרים פחות והאדם יכול להלך בהם מבלי למעוד. הצירוף "קדרת החיים" מסמן כאן שני עניינים: כלי חרס כבד (כפשוטו) וגם השורש קד"ר – החיים הקודרים שהאביב מסייע להעלים.
הבית האחרון מגלה לנו שלא צריכים לחכות לאביב כדי להלך בלי למעוד, אלא אפשר לצאת אל הדרכים, אל הטבע ולנשום.
11 תגובות
ריקי
שיר יפה עם קדרת חיים מלאה וגדושה
דוד אדלר
שיר יפה. כרגיל אצל עפרה. מאחל שתנהי אל אל דרכים חדשות
תמרה אור סלילת
התעוררות הטבע שמעירה את הנשמה או אולי להיפך… בכל אופן, התעורות מרוממת רוח.
איריס אליה כהן
משוררת נפלאה, בעלת איכויות נדירות
אלה
שיר יפה, בייחוד תמונת הקדרה
אוולין כץ
שיר מאד מעולה ויפה ככל שיריה של עפרה קליגר.
לפי דעתי המפתח בשיר הזה הוא הבית השני, אותו נחוץ לקרוא יותר מפעם אחת.
המשוררת מבקשת באביב הזה "המיוחד מן ההיבטים האישיים" את עזרת הכוכב שלה שיוביל את פעמיה "לְהַלֵּךְ מִבְּלִי לִמְעֹד".
ההליכה הזאת אינה קלה כלל כאשר נדרשים "לְהָרִים אֶת קְדֵרַת הַחַיִּים" באביב הזה. עיניה רואות את "הָעוֹלָם נוֹבֵעַ בַּחוּץ" .
גם השורה בבית השלישי ואחרון "עַד אֶפֶס קָצֶה" מעוררת תחושה לא קלה, ואולי מביע את הכוחות הטמונים בה, כוחות שאף היא עצמה לא ידעה יכולתם לתמוך בה ולחזק אותה "לֵב הַדְּרָכִים".
תודה לכן רונית וענת על השיתוף
עפרה קליגר
נהניתי הנאה רבה לקרא את הפרשנות ואת התגובות. הן בטאו את התחושות שהולידו את השיר. תודה עמוקה.
רחל בכר
אותה קדירת חיים ( אולי יש בה מים חיים? ) עלולה להכביד על ההליכה, אך כשהעננים מתפזרים ומתבהרת המחשבה מבינים שאין "להרים ידיים", אלא להרימם כדי לשאת משא לחלק את המשקל בין הראש לידיים. רק כך ניתן להתמודד עם הקושי.
אהבתי את השיר.
תודה
נועה ארנטל
שיר מקסים ומרגש. כמה כישרון.
תודה רבה על השיתוף
חנה טואג
שיר יפה כמו כל שיריה של עופרה. האביב התעורר בלב ודוחף ללכת בדרכים מבלי למעוד.
טובי לין
ולמרות הסוף שמקנה תחושה של מרחבים, יש תחושה של זהירות מירבית, בהליכה הזו, עם קדרת החיים מעל הראש. שמע הקדרה לא תכיל את השפע, וישפך.
מראה בהיר וצלול שנגע לליבי