מותו של הפרפר באור / עינת ברזילי
מותו של הפרפר באור / עינת ברזילי
הֵם בָּאִים אֵלַי שֶׁאֶעֱשֶׂה אוֹתָם טוֹבִים
בַּחֹשֶׁךְ, כְּשֶׁסּוֹגְרִים אֶת הָאוֹרוֹת, אֲנִי רוֹאָה שֶׁהֵם בּוֹכִים.
הֵם מִתְכַּרְבְּלִים בְּתוֹךְ נַפְשִׁי, מִתְכַּוְּצִים וּמִתְרַחֲבִים
וַאֲנִי מְעַכֶּלֶת בְּחֻמְצוֹתַי אֶת כָּל הַכְּאֵבִים.
אֲנִי מְקַפֶּלֶת אֶת הַכְּנָפַיִם הַשְּׁקוּפוֹת שֶׁלִּי, וּמְכַבָּה אֶת אוֹר הַגַּחְלִילִית בַּאֲחוֹרַי
שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם לַבֹּהַק הַמְסַנְוֵר שֶׁלָּהֶם, חִוֵּר וְחָלוּל הוּא עוֹלֶה
כְּשֶׁהֵם גּוֹמְעִים מִמֶּנִּי אֶת הַצּוּף אֲנִי שְׂמֵחָה –
רַק הָאֲוִיר הוֹלֵךְ וּמִתְכַּלֶּה.
הֵם מַחֲלִיפִים אִתִּי דָּם בְּדָם, מַשְׁאִירִים אֶצְלִי חֵלֶק מֵהַפִּיחַ הַשָּׁחֹר
וְאַחַר כָּךְ נוֹאֲקִים אֶל הַלַּיְלָה, שְׂעָרָם סוֹמֵר, מְיַלְּלִים אֶל תּוֹךְ הַכְּפוֹר.
לְיַד הַגִּילְיוֹטִינָה אֲנִי שׁוֹלֶפֶת אוֹתָן מִן הַזַּחַל
בּוֹהֲקוֹת, סַסְגּוֹנִיּוֹת, אֲנִי כְּבָר לֹא פּוֹחֶדֶת לִפְרֹשׂ אֶת הַכְּנָפַיִם
הַתַּלְיָן מַבִּיט וְלֹא יָכוֹל לָשֵׂאת אוֹתָן. הוּא זֶה שֶׁמְּבַקֵּשׁ כִּסּוּי עֵינַיִם.
ניקוד: יאיר בן־חור
"הם" – הפרפרים שנמשכים אל האור – משמשים כמטפורה לדמויות רפאים או סיוטים או לדמויות הרפאים המסויטות, שפוקדות את הדוברת בחשכה, כשהן בוכות. בדימוי היפה "אני מקפלת את הכנפיים השקופות שלי", חלה התמרה בין הפרפרים לדובר. לאחר שהפרפרים "נואקים אל הלילה", מסוגלת הדוברת לפרוש את כנפי החופש שלה.
5 תגובות
לאה נרפז
שיר יפה מאוד עם מטפורות ברורות, הדמות הנמשכת בחושך אל הסכנות, אל הגייוטינה הממתינה שם בחושך ובכל זאת פורשת הדמות כנפיה בידיעה מה ממתין לה בחוץ. יפה
נילי אמיר-סגל
אני חושבת שאותו "תליין" מחכה דווקא באור… כי הרי הפרפרים האלה מתים באור..
אולי האור הוא הסכנה, והחושך מהווה מחסה עבור הדוברת בשיר כמו לאותם פרפרים שהם תאומי נפשה.
השיר עמוס מטאפורות ומדבר ישירות אל לב הקורא!!!
ריקי כהן
יפה ורדוף.
זיוה גל
שפה שירית יפה.
כמו תהליך התפתחות וגדילה מן הגולם, זחל ופרפר יוצאת הדוברת מן החושך אל האור,
ולא בלי מאבק וייסורים "הֵם מִתְכַּרְבְּלִים בְּתוֹךְ נַפְשִׁי, מִתְכַּוְּצִים וּמִתְרַחֲבִים
וַאֲנִי מְעַכֶּלֶת בְּחֻמְצוֹתַי אֶת כָּל הַכְּאֵבִים. "
הפרפר מת באור "מותו של הפרפר באור "
ואילו הדוברת פורשת כנפיים. "לְיַד הַגִּילְיוֹטִינָה אֲנִי שׁוֹלֶפֶת אוֹתָן מִן הַזַּחַל
בּוֹהֲקוֹת, סַסְגּוֹנִיּוֹת, אֲנִי כְּבָר לֹא פּוֹחֶדֶת לִפְרֹשׂ אֶת הַכְּנָפַיִם"
טובי לין
יפה
במיוחד אהבתי את היפוך היוצרות בסוף השיר