חלתה ומתה / שולה נסים

  •  
  •  
  •  
  •  

חלתה ומתה / שולה נסים

הָיוּ אֵלּוּ שְׁנוֹת יַלְדוּת כְּשֶׁהִמְתַּקְתִּי זְמַנִּי בִּקְרִיאַת
מִלּוֹן סִפּוּר מַעֲשִׂיָּה,
כְּמוֹ בֻּבּוֹת חוּט יֵשׁ יוֹרְדוֹת יֵשׁ עוֹלוֹת
הִבְהֵב צֶמֶד מִלִּים: חָלְתָה וָמֵתָה.
יַלְדָּה יְתוֹמָה מִסְכֵּנָה
שִׂחֲקָה בִּסְמַרְטוּטִים שֶׁל רִצְפָּה
קִבְּלָה מַחְזוֹר רִאשׁוֹן בְּחֵיק חוֹרֶגֶת מִרְשַׁעַת מְכֹעָרָה
כָּל הַיֶּתֶר אַגָּדָה.
וַאֲנִי,
שֶׁאֵין לִי אֲפִלּוּ בֵּן אֶחָד, בַּת אַחַת
אִם יִשְׁלַח יָד בְּנַפְשִׁי מְאַהֵב שׁוֹטֶה מְנֻוָּל,
אוֹ קָדוֹשׁ חוֹלְמוֹת עָלָיו בַּלֵּילוֹת שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם בְּתוּלוֹת,
אוֹ נַהָג שָׁתָה וְשָׁתָה,
אוֹ אָמוּת כְּמוֹ הָאִשָּׁה מִן הַמַּעֲשִׂיָּה,
מִי תִּהְיֶה יַלְדָּתִי
תִּרְקֹד בְּנֶשֶׁף מְחוֹלוֹת
יִקְנֶה לָהּ טַבַּעַת יָפָה
הָעֶלֶם הַמְבֻקָּשׁ בַּמַּמְלָכָה.

ניקוד: יאיר בן־חור

צמד המילים "חלתה ומתה", הלקוח מסיפורי אגדות, מנחה את הקריאה בשיר ומעיר מכאובים הנוגעים ליתמות, למוות ולחיים נטולי ילדים.

14 thoughts on “חלתה ומתה / שולה נסים

  1. מוטי

    כן,כולם מתים בסוף.אנו למדים על זה לראשונה בילדות המוקדמת ומתווכים לנו את זה גם באמצעות אגדות.

    חולי ומוות הם עובדות החיים.בני אדם נעים לנוכח העובדות הללו בכיוונים שונים.בודהא נע בכיוון אחד(נטש את ביתו ומשפחתו ונכסיו,אפילו את "עצמו")ואילו האחרים מנסים נואשות להיאחז בסיפור שלהם על אודות עצמם.להיאחז בחיים "שלהם",כפי שהם מבינים אותם.שם המוות הוא האויב והמחלה היא דבר לא רצוי אפילו לנוכח סבל רב המאפיין את החיים הללו.הסיפור עצמו מעצים את הסבל מעל ומעבר לכל פרופורציה.
    מחלה יכולה בעצם להיות טרנספורמטיבית,לשנות את החיים מעיקרם.מחלה היא זעזוע,כשהיא לא סופנית.היא נועדה להאט את קצב החיים וקצב התנועה המהיר של המיינד ולאפשר התבוננות לרגע בדברים החשובים באמת.מוות(של אחרים) הוא סימן עבור אלו החיים לשים לב למה שקורה כאן ועכשיו,כי חוסר הוודאות מעבר למה שנוכח כרגע הוא רב.

    הדמות בשיר ממחישה מה האסטרטגיה שמפעילים בני אדם לעיתים כדי להתמודד עם פחד החולי והמוות שלהם.הם שוכחים את עצמם ומאפשרים ליצר המיני לדבר מתוכם כפיצוי.המחשבה על ילד או ילדה היא מחשבה על מחסור בילד או ילדה או על מחסור במימוש בריא של הכוח המאפשר להביא ילדים לעולם.זוהי מחשבה מינית.בשיר עצמו זוהי מחשבה מינית מודחקת שבאה לידי ביטוי בכמה מובנים ומוזכרת בכמה ביטויים המבטאים אפשרות למין והמשכיות או ביטוי למחסור במין,המביא למחשבות שווא על מין אפשרי בעולמות אחרים.יש כאן השלכות :קדוש ששבעים ושתיים בתולות חושבות עליו בעולמות אחרים(היפוך המציאות ואירוניה),השהיד הוא זה שחושב להשיג שבעים ושתיים בתולות באמצעות מעשה הרס ורצח,דווקא בשל חוסר יכולתו לבטא מיניות בריאה בסביבה נטולת חולי..המחזור הראשון מבטא פוטנציאל,שמביא עימו גם סבל.הפוטנציאל של הדמות בשיר אינו ממומש ומה שנותר הוא דם הנפש,שמבוטא באמצעות עולמות אגדתיים,שלעולם לא יתנו מזור אמיתי,כי הדמות מודעת היטב גם למציאות הסבל שאותה היא מנסה להדחיק.יש כאן דמות שלא הבשילה וסבל רב.המחשבה והדמיון על הילדה הנישאת לבחיר ליבה במשתה אגדתי דמיוני לנסיך,היא אותו מחשבה ילדותית שמטפחים בילדות כה רבות מראשית ילדותם לעיתים על "האביר על הסוס הלבן,שיבוא יום אחד בהיר"….

    אבל לעיתים המציאות שהאדם חווה אינה ברורה בכלל וקו האופק שלו הולך ומשחיר מרגע לרגע וכל מה שנותר לו הוא לשקוע בעולם של דמיונות,שהוא אינו יכול לשלוט בהם ובהדרגה הם הולכים ומשתלטים עליו.לדבר כזה לא יכול להיות סוף טוב.סוף מהאגדות.אבל אף אחד לא יכול לומר שזה גם סוף רע.זה בסך הכל סוף,כמו שנאמר היכן שנאמר:

    every thing that has a beginning,also has an end

    וייתכן שאפילו אין באמת סוף,כי מבחינה מסויימת אין באמת זמן.תמיד יש עוד פרספקטיבות ועוד פרספטיבות ועוד פרספקטיבות.
    לעולם לא מאוחר מדי כדי להתבונן במציאות בעיניים אחרות.מחלה היא אפשרות.מוות הוא אפשרות.

    1. שולה ניסים

      תודה גם למוטי, איתן ואירית שושני.
      מוטי – קראתי בעניין רב את הפרשנות המורחבת והמעניינת. תודה.

  2. שולה ניסים

    תודה לכולם /כולן על תגובות. כמו שאני תמיד אומרת – כל שיר שאני מפרסמת הוא סוג של
    ניסוי בשבילי. אף פעם לא יודעת איך יתקבל.
    שימחתם אותי.

  3. ארלט

    מצטרפת לכל התגובות – השיר נהדר. מדבר את הרגש ואל הרגש בדרך מתוחכמת פואטית ונוגעת באמיתותה. תודה לשולה ולליריקה.

  4. זיוה גל

    כך ארגה המשוררת אגדה שמטבעה מבוססת על החיים למציאות שירית
    ובמעשה תשבץ.

    נהניתי לקרוא.

    1. שולה ניסים

      לרחל מדר – תודה.
      רק למען הסר ספק – אם חלילה הובן כך – לא נתייתמתי מאימי תיבדל לחיים ארוכים.

להגיב על אירית שושני לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *