בחולות הנודדים של מחשבתך / עודד פלד
לאורה
בַּחוֹלוֹת הַנּוֹדְדִים
שֶׁל מַחֲשַׁבְתֵּךְ
אַתְּ נִשֵּׂאת
אִי בַּזֶּרֶם
הַזּוֹכֵר:
אָבִיב לְאָבִיב
יִשַּׁק אֹמֶר
וְחֹרֶף לְחֹרֶף
דְּבַר סֵתֶר
יִלְאַט.
בַּחוֹלוֹת הַנּוֹדְדִים
שֶׁל מַחֲשַבְתֵּךְ
קַיִץ וּסְתָו
בִּמְשׁוּבַת סְחַרְחֵרָה
וְשֶׁמֶשׁ מִגִּבְעוֹן
וְיָרֵחַ אַיָּלוֹן
בִּפְלִיאַת תּוֹדַעְתֵּךְ
חוֹפְזִים
לִטְבֹּל.
ניקוד: יאיר בן־חור
שיר אהבה נפלא הרומז להמינגווי ולמקרא
שיר יפה מאוד. הארמזים הרבים בשיר זורמים יפה ואינם מעיקים. סליחה על התגובה המאוחרת.
נהדר.
אהבתי את הדימויים, יפה ועדין. תודה
שיר מקסים. הזרימה וההתערבלות של הזיכרון והמים יוצרים תמונה חיה.
מאוד מאוד יפה. אני אוהבת את המשורר הזה.
כה לחי. שיר יפה מאוד
עדין, ויפה החיבור בין המחשבה והתודעה לבין עונות השנה והשפה המקראית העתיקה.