* / ⁨תמי קויפמן⁩

  •  
  •  
  •  
  •  

 
כַּפּוֹת
יָדִי מְקֻמָּטוֹת.
מְדַבְּרוֹת אֵלַי בִּשְׂפַת הַסִּימָנִים.
אֲנִי קוֹרֵאת בַּקְּמָטִים וּמְאַתֶּרֶת אֶת כַּף יָדָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה שֶׁהָיִיתִי.
עוֹרִי חָלָק,
הֶעָתִיד, בְּכַף יָדִי
 
כַּפּוֹת יָדִי מְקֻמָּטוֹת.
אֲנִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת אִתָּן קַלּוֹת וּמְלַטֶּפֶת אוֹתָנוּ.
הַקְּרֶם שֶׁהִבְטִיחָה הַמּוֹכֶרֶת בַּקַּנְיוֹן עוֹשָׂה עֲבוֹדָה מְצֻיֶּנֶת.
מִיָּד תַּרְגִּישִׁי אֶת הַהַשְׁפָּעָה. אָמְרָה
וְאָכֵן, אֲנִי מַרְגִּישָׁה.
 
עֵינַי, לַחוֹת.
הֶעָתִיד, בְּכַף יָדִי.
עֲדַיִן

9 thoughts on “* / ⁨תמי קויפמן⁩

  1. אריק

    אהבתי את האירוניה השוברת כל אפשרות של נוסטלגיה נעימה, ורודה או בכיינית.
    c'est la vie
    שיר יפהפה, חכם ומרגש במיוחד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *