איחוד / יאיר בן־חור
לִפְעָמִים הַמָּוֶת מְחַיֶּה נְפָשׁוֹת
מֵפִיחַ חַיִּים בְּתוֹךְ הַבְּדִידוּת
מַזְרִים דָּם חַם בָּעוֹרְקִים.
לִפְעָמִים הַמָּוֶת מֵעִיר מִתַּרְדֶּמֶת
מֵקִיץ מִשְּׁנַת חֹרֶף אֲרֻכָּה מִדַּי
מֵשִׁיב נְשָׁמָה בָּאַף וְחַיִּים.
אֵיךְ מִלִּים שֶׁשָּׁפַכְתָּ
מִשְׁפָּטִים שֶׁדִּבַּרְתָּ
חַיִּים שְׁלֵמִים
כְּאַיִן וּכְאֶפֶס הֵמָּה
לְעֻמָּתְךָ, לְעֻמָּתוֹ
לְעֻמַּת חַיֵּיכֶם
לְעֻמַּת מָוֶת קָטָן
פִּתְאֹמִי וּמְאַחֵד.
ניקוד: יאיר בן – חור
מתוך הספר "העשב נרדם בשדות" שיראה אור בקרוב בהוצאת "פיוטית".
הספר יוצא לאור בסיוע בסיוע קרן אקו"ם לקידום, עידוד ותמיכה ביוצר וביצירה הישראלית.
השיר אינו מניח לקורא…שחוזר וקורא…
"לְעֻמָּתְךָ, לְעֻמָּתוֹ
לְעֻמַּת חַיֵּיכֶם
לְעֻמַּת מָוֶת קָטָן
פִּתְאֹמִי וּמְאַחֵד."
השיר מעמת אותך, אותו, אותכם ואותנו עם המוות שהוא המפגש של הרֵאשִׁית והָאַחֲרִית עם האינסוף.
מאד יפה וחזק ההדהוד של המילים והתנועות: לְעֻמַּת – מָוֶת – אמת. הצעתי לשורה האחרונה של השיר היא:
לְעֻמַּת מָוֶת קָטָן/ אֶחָד
תודה!
גם אני חושבת, כמו רינה, שיש כאן אמת פשוטה ולא ציניות. שיר יפה שנגע בי במקומות חשופים ומשמעותיים.
תודה לך.
שיר שיש בו אמת פשוטה. המוות מגשר על טינה, מאחד משפחות, יותר מכל אירוע משמח אחר, במיוחד כשהוא "מות קטן פתאומי…"
כוחו של השיר בבהירותו. שיר יפה.
אכן יש פה ציניות רבה וכנראה שהשיר נכתב אחרי אירוע מסוים שנצרב בתודעת הכותב.
היחס למוות ידע שירים רבים וטובים ואולי שיר זה יכול להצטרף לרשימה עם הציניות והאירוניה החזקה שהוא משדר.
השיר מאיר אספקט שבדרך כלל לא מדברים עליו בהקשר של מוות: המוות הוא אירוע כל כך גדול שהוא מגמד את כל העלבונות והכאבים הקטנים, גורם להם להראות לא חשובים פתאום.
כתוב יפה.
יש מי שבדידותם כל כך מהדהדת שהם זוכים ליחס "כלשהו" רק לאחר מותם (לפחות לזמן קצר). השיר מהדהד זאת יפה.
העיטור:
"לְעֻמָּתְךָ, לְעֻמָּתוֹ
לְעֻמַּת חַיֵּיכֶם
נראה לעניות דעתי מיותר. הישירות תשרת את השיר, שוב, לטעמי, טוב יותר.
כל מילה בסלע.
שיר שיש בו מימד ציני ואירוני ועם זאת מצליח לגעת. יפה