שירה

בעת הזאת / אילנה סיון

בעת הזאת / אילנה סיון

הַנֵּפְטְ מְדַמֵּם מִבֶּטֶן הַמֵּכָלִית,
מְזַהֵם בְּקִלּוּחַ שָׁחֹר.
הַכֶּתֶם מִתְפַּשֵּׁט עַל לֹבֶן הַחוֹף,
מַדְבִּיק אֶת עִקְבוֹתַי.
יַם הָאֵיבָה מְחַלְחֵל בַּבָּשָׂר הַחַי.
שְׁחָפִים חֲנוּטֵי-כְּנָפַיִם חֲדֵלִים לְהַמְרִיא.
הַשִּׂנְאָה הַגּוֹאָה מְכַלָּה כָּל מָעוֹף
בִּלְשׁוֹן-חֲלַקְלַקּוֹת
דְּבִיקָה וְשַׁמְנוּנִית.

בָּעֵת הַזֹּאת,
דָּבְקָה אַהֲבָתִי לְחִכִּי.
הַמִּלִים הַטּוֹבוֹת
נִמְחָקוֹת בְּתוֹכִי
כְּזִכָּרוֹן רָחוֹק.

ניקוד: חני צפריר

העולם הזדעזע במרץ 1989, כשהחלה דליפה מממכלית הנפט אקסון ואלדז, והנפט שהשחיר את הים חולל אסון אקולוגי אדיר. המשוררת מדמה את רגשות האהבה והטוב שבקרבה לתמונות השחפים האומללים, המנסים לשווא להמריא. כתם הנפט מהווה משל לאווירת האיבה והשנאה.

13 תגובות

  • לאה הרפז

    למרות ההזדהות שלי עם נושא השיר, יש לי אתו בעיה, אשר לטעמי בהחלט ניתן לתקן זאת על יגי עריכה. השיר כמו שהו, מקבל צביון פלקטי של "שיר מטעם" וניתן לחזק בו את הפואטיקה. יש מספר דימויים יפים אבל לי לא די בהם.

    • איתן קלינסקי

      לאה הרפז, אני חולק על דעתך. השיר לא עלה על שרטון של פלקטיות . אהבתי את מה שקראתי. אהבתי את הקול החברתי, שהמשוררת משמיעה. קבלי לחיצת יד חמה ממי שחשובה לו שירה חברתית. ובמקרה שלך, היא היתה עשירה בדימויים ובאמירות חברתיות……שחסרות לנו בשירה.

  • אביחי

    מוטב להפריד את הפרשנות שנתתם לשיר מהשיר. כשקראתי את השיר לראשונה, ראיתי למול עיניי מטפורה יפה וחזקה לאסון, שיכול להיות משויך למצבי משבר רבים או מצבי אסון ולאו דווקא דליפת מכלית לים…השיר טוב בעיניי כפי שנכתב.

    • אילנה סיון

      תודה, אביחי.
      אתה מבהיר נקודה שגם לי גרמה אי נחת מסוימת: השיר לא נכתב כ"שיר אקולוגי" (אם כי ניתן לראותו גם מהזוית הזו). הוא נכתב נתגובת מחאה רגשית למלחמה האחרונה בעזה. נכון שהשתמשתי בדימויים מתוך האסון האקולוגי, אך הנפט -דביק, משחיר, מכלה-חיים – הוא עבורי מטפורה לשנאה והאידיאולוגיה הדביקה המייצגת אותה באופן חלקלק וחונקת את רוח החופש והיצירתיות.
      שוב תודה על דבריך,
      אילנה

  • זאב פלדינגר

    אהבתי את השימוש בשחפים, שבדרך כלל מסמלים חופש, ואילו כאן הם חנוטי כנפים, חדלים להמריא

  • אילנה סיון

    עשיתי שינוי בשיר!
    השמטתי ממנו רק מלה אחת – את המלה הראשונה, "נפט". מלה אחת פחות – וזה משנה בעיני הרבה.
    הנה 4 השורות הראשונות:

    מדמם מבטן המכלית,
    מזהם בקילוח שחור,
    הכתם מתפשט על לובן החוף,
    מדביק את עקבותיי.

    מה דעתכם על השינוי?

    • מאירה סולברג

      אילנה שלום,
      כתבת שיר לזכרה של איקה.
      השיר כמו נכתב בשבילי על חברת ליבי, איקה שנפטרה לפני שנתיים. ניסיתי לברר, ללא הצלחה, במשפחתה, האם הכרת את איקה שלנו או שכתבת על איקה אחרת..

השאר תגובה